יום שבת, 31 בדצמבר 2011

אצלם השיטה עובדת, חושבים שגם אצלנו יש סיכוי?

הפוסט נפתח בנימה מעט סקפטית  וזאת בעקבות צפייה בתחקיר הסופר מצוין של מיקי רוזנטל על מערכת החינוך בפינלנד – מה הופך אותה לכל כך מוצלחת?
הנה כמה עובדות שהשאירו אותי פעורת פה במהלך הצפייה:
·         בפינלנד מתחילים ללמוד בגיל 7 , והתלמידים לומדים בין 3-4 שעות כל יום.
·         התלמידים לומדים עם אותה המורה מספר רב של שנים, עובדה זו מקלה משום שהמורה מכירה את תלמידיה לאורך זמן ואת יכולותיהם.
·         השיעור הראשון בכל בוקר נועד להרגעות ולחימום. שיעור זה נועד לשפר את אווירת הלימודים וההישגים.
·         הכיתות מכילות 52 תלמידים ושלוש מורות מוקצות לכל כיתה.
·         התלמיד הפיני שוהה שעתיים בהפסקה על מנת להיות מרוכז.
·         מערכת היחסים בין המורה לתלמיד אינה פורמלית.
·         מערכת השעות של כיתה ד' בישראל הינה 32 שעות לעומת פינלנד 25 שעות.
·         אין מבחנים....אין מבחנים....אין מבחנים (למקרה שחשבתם שלא קראתם נכון, חזרתי על כך שלוש פעמים).
·         החינוך בפינלנד הוא חינם מגיל הגן ועד לסיום הלימודים באוניברסיטה.
הרשימה היא עוד ארוכה. מצפייה בתחקיר השתמע כי בעצם פחות בפינלנד, זה יותר. פחות שעות לימוד, פחות מקצועות לימוד, פחות שעורי בית, ביטול המבחנים וכו'.
כל החינוך בפינלנד מתבסס על אמון: אמון של ההורים במערכת, אמון של המערכת על המורים ואמון של המורים על התלמידים. ההנחה היא שמערכת החינוך בפינלנד הופכת את התלמידים לאחראים על ההוראה ואח"כ לאזרחים שאחראים גם לקהילה שלהם.
בתי הספר בפינלנד מאוישים ע"י מורים בעלי זיקה ללמד,  הנדרשים להיות בעלי תואר שני וכנראה גם יהיו בעשירון העליון של בוגרי האוניברסיטה. שכרם הוגן ולכן מעמדם בקרב הקהילה הינו רם.
כל תלמיד לא משנה מקום מגוריו  או מצבו הכלכלי יש הזכות ללמוד בבית ספר עם מיטב המורים וזאת בעצם נקודת פתיחה שווה לכולם.  
בתי הספר מכינים את הלומדים לחיים האמיתיים ע"י נתינת כלים איך ללמוד, לחשוב , להיות יצירתיים ולהיות ספקנים. בעצם על המורה לעורר את סקרנותו של התלמיד ולהפוך את חווית הלמידה לפעילה עד כמה שניתן. בכיתת הטכנולוגיה לדוגמא לומדים כיצד לקרוא ולהבין הוראות הפעלה של מכשירים חשמליים. בכיתת המחשבים תלמידים מלמדים תלמידים אחרים יישומים ותוכנות ונוכחותו של המורה בכיתה כמעט ואינה מורגשת.
בפינלנד משרד החינוך מציב יעדים לכל קבוצת גיל והמורים הם אלה שקובעים את הדרך להשיג יעדים אלה לעומת משרד החינוך בישראל שמכתיב איך ומה ללמד.
והנה חוזרת לה שוב הנימה הסקפטית – אם להם זה מצליח האם גם אצלנו זה יכול להצליח? אני מאמינה כי כן יש דברים שכדאי ומומלץ לאמץ מהשיטה הפינית: מאוד חשוב לגייס מורים מהשורה הראשונה שבראש ובראשונה רואים את מקצועם כשליחות ללמד ולשנות, יש לדאוג לשכר הוגן למורים, צמצום שעות הלימוד הרבות ואולי הדבר הכי חשוב – להפסיק לחנך להישגיות. אך יש דברים שלצערי לא נוכל ליישם במציאות שלנו כמו אמון. לצערי משיחות רבות שערכתי עם הורים נוכחתי לשמוע כי איבדו אמון במערכת החינוך בישראל. בנוסך, מערכת החינוך אינה נותנת פתח  למורים ליצירתיות ולחופש פעולה אלא כמו שציינתי למעלה מכתיבה יעדים, שיטות לימוד ויוצרת עומס רב לחץ ע"י ריבוי מבחנים.
התחקיר אומנם מסתיים בנימה עצובה יותר ומדווח על מספר רב של מתאבדים ושל שיכורים המסתובבים ברחובות פינלנד אך את זה כבר נשאיר לפוסט אחר.  


התחקיר של מיקי רוזנטל שהוקרן בערוץ 10.

יום ראשון, 25 בדצמבר 2011

קצת "שוויץ" לא מזיק


רבות נאמר ונכתב על ייחודה של כתיבה באמצעות הבלוג. הבלוג הוא בעצם אחד ממאפייני תרבות האינטרנט  המשמש מן יומן שבו כל אחד יכול לפרסם רשומה (פוסט) ברשת על כל נושא שיחפוץ , בעבר קראנו לזה "יומני היקר".
"יומני היקר" בשונה מן הבלוג העכשווי היה סודי ופרט לאדם שכתב בו את רחשי ליבו לא הייתה בעצם גישה לאף אחד לקרוא את תוכנו. הבלוג יוצר פלטפורמה לכל פרט בין אם הוא איש אקדמיה ,איש עסקים, סופר, או כל אזרח מהשורה להביע את רעיונותיו . בעידן זה , כל אחד יכול לפתוח בלוג באחד מהאתרים החינמיים (דוגמת בלוגר) , לכתוב על כל נושא שבעולם בידיעה שבלוג זה עלול להיקרא ע"י אדם אחר ברגע שמאפשרים לכל אחד לקרוא את תוכנו והבונוס בכל התהליך הוא לקבל משוב מהיר בין אם הוא חיובי או שלילי לדברים שנאמרו ונכתבו. לעיתים מספר הקוראים של בלוגים מסוימים הוא רב ואי לכך כל אחד יכול בעצם להפוך למעצמת תקשורת קטנה.
ניתן לנתב את תועלות הבלוג לשימוש בית ספרי. הבלוג בעצם מאפשר למנהל ולצוות המורים לתעד ולכתוב על הנעשה בבית ספרם,לשתף רעיונות, לדווח על תהליכי הלימוד השונים בכל תחום דעת ולאפשר נגישות לקהל ההורים והתלמידים ולהגיע לדיונים בעלי משמעות וחשיבות רבה.
כבר בעודי כותבת פוסט זה החלטתי לעניין את מנהלת בית הספר שבו אני עובדת לנהל בלוג שכזה. אומנם זהו בית ספר יסודי אך לכל בית ספר יסודי בחולון ישנה ייחודיות המבדילה בין בתי הספר. ייחודיותו של  בית הספר "ניצנים" הוא בית ספר המתמחה באיכות ושימור הסביבה והעשייה בו רבה. הבלוג הוא בעצם דרך אטרקטיבית הפתוחה לכל אחד להגיב , "להראות" ולפרסם עשייה זו.  
מתוך קריאת פוסט זה עולה השאלה מדוע להשתמש בבלוג ולא בפורום? התשובה הינה פשוטה מאוד. פורום נפתח לקהל מוגדר כדוגמת פורום כיתה שבה חברים חברי הכיתה והמורה בלבד, פורום קורס שבה חברים הסטודנטים והמרצה. לעומת זאת לבלוג האפשרות להיות פתוח לכל קורא ברשת בהנחה שהוגדר כציבורי וכל אחד יכול לקרוא ולהגיב.
מקווה שבפוסטים הבאים יהיה לי הכבוד לפרסם קישור לבלוג הבית ספרי הראשון בחולון.

יום ראשון, 18 בדצמבר 2011

סטנדרטיזציה לכוווווולם


ביקורת זו נכתבה לאחר קריאת מאמרו של פרופ' עמי וולנסקי - "עלייתה ומחירה של תנועת הסטנדרטיזציה".
(The rise and the price of the standards movement. / Volansky, A. 2007) 

 המאמר בוחן את המחלוקת המתמשכת בנושא הסטנדרטים, את המקורות שהובילו למהלכי סטנדרטיזציה, את "המחיר" והבעיות של תהליך הסטנדרטיזציה.
קראתי את המאמר מנקודת מבט של מורה לאנגלית, בבי"ס יסודי כשברקע מבחני המיצ"ב המתקרבים של כיתות -ה' ותוכנית הסטנדרטים החדשה.
כפי כנטען במאמר, גם אנחנו מרגישים בשנים האחרונות את אותה תחושת דחיפות עבור הצורך להגדיר סטנדרטים בתוכנית הלימודים. ברור שלא מדובר על ישראל בלבד אלא על תהליך גלובלי, כלל עולמי, ועל ניסיון לעשות סטנדרטיזציה בין מדינות המערב והמזרח הרחוק. לטעמי בלי תהליך מקדים בכל מדינה בלתי אפשרי לעשות סטנדרטיזציה בין כל מדינות העולם. אם נתייחס לישראל, צריך שהיעדים יהיו אחידים עבור כל התלמידים ושתהיה פריסה אחידה של תוכנית הלימודים בכל מקצוע, על מנת שיהיה ברור מה מלמדים וכמה שעות הוראה צריך להקדיש לכל נושא. רק לאחר שתהיה סטנדרטיזציה בתוך המדינה נוכל להתקדם לעבר תהליך סטנדרטיזציה כלל עולמי.
אני מאוד מסכימה עם הטענה המוזכרת במאמר שסטנדרטים מאפשרים למדינה לצבור מידע על הישגי התלמידים ולדווח לקהילה על ההישגים. אי לכך אני חושבת שיש לעודד שקיפות לתוכנית לימודים אחידה וניתוח ההישגים בפועל. את הנתונים שנאספים יש לעבד כמנוף לשינוי.
במאמר נטען שמדיניות הסטנדרטים צריכה לקחת בחשבון משתנים תרבותיים כמו חברת עליה. אך עם זאת בתנאי סטנדרטיזציה אין מענה לשונות כלל. הכוונה אינה למשתנים תרבותיים אלא לשוני בין התלמידים ביכולות, בקשיים ועוד... מצד אחד אנו, המורים, מחויבים  ללמד בכיתות בצורה  דיפרנציאלית הכוללת: מתן מענה לשונות בין התלמידים, תוכניות אישיות מותאמות, שעות פרטניות וכו'  ואילו במבחני המיצ"ב , רמת המבחן הינה אחידה לכולם וההתייחסות שמקבלים תלמידים עם לקויות הינו מועט. על פי המאמר , מצב זה של מתן מענה לשונות אינו מתאפשר במצב של  סטנדרטיזציה. כמו כן, מורים רבים חשו מאוימים שאם לא יצליחו להוביל להישגים המצופים – מה תאמר עליהם המערכת? האם הם אינם מורים טובים?

כדי לעמוד בסטנדרטים קודם כל צריכה להיות הקצאת משאבים דיפרנציאלית. ע"פ מקניל (McNeil, L.,M.  (2000), חייבים ליצור תוכנית לימודים וסביבות למידה שיתאימו ליכולות של הילדים אשר מתחשבות בשונות ביניהם. אי לכך, איני  מסכימה  שכדאי להנהיג במערכת החינוך סטנדרטים אחידים לכולם. סבורה אני כי אין  להתעלם מהעובדה שכל מורה מכירה את ילדי כיתתה בדרך הטובה ביותר. רק המורה וצוות בית הספר יודע כיצד להתאים את תוכנית הלימודים לילדיהם, כך שגם הילד הלקוי יוכל לקבל את המענה המגיע לו, וגם הילד המצטיין. סטנדרטים שמתאימים במקום מסוים בעולם, הם אינם אותם סטנדרטים המתאימים לנו בישראל. עלינו לקחת בחשבון את השונות הקיימת בין הילדים ובין המורים.

Volansky,A (2007) The rise and the price of the standards movement. Tel Aviv :TAU Printing Press 

יום שישי, 9 בדצמבר 2011

ניתוח משחקים


במסגרת הקורס "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים" של פרופ' מיקי רונן נתבקשנו לנתח משחק לימודי שמצאנו על גבי הרשת על פי הטקסונומיה של Malone . המבחר היה עצום וכל אחד הביא לשיעור משחק  מעולם התוכן שבו הוא מלמד. המשחק שבחרנו שותפתי ואני לנתח נקרא "הגלידרייה". המטרות הלימודיות של משחק זה הן להקנות לילדים מיומנויות מתמטיות של חיבור, חיסור, כפל וחילוק בעזרת כסף בצורה אותנטית כעובד המשרת לקוחות בגלידרייה.
המשחק הינו משחק סימולציה לשחקן יחיד המדמה עבודה בגלידרייה. המטרה היא לצבור רווחים גבוהים בסוף יום העבודה ע"י שירות מדויק , חישוב הסכום לתשלום וכמובן החזרת עודף נכון. כמות שירות הלקוחות הינה משמעותית וגדלה בכל רמה, כמו כן מהירות השירות. לשחקן ישנה האפשרות לבחור את דרגת המשחק מתוך שלוש רמות: מתלמד, עובד או אחראי משמרת. במידה והעובד (השחקן) הגיש הזמנה לא נכונה ,בועת הדיבור של הלקוח הופכת אדומה ובתוכה מופיע המשפט: "זה לא מה שהזמנתי". אם העובד חישב לא נכון את הסכום לתשלום או החזיר עודף לא מדויק תופיע על הקופה המילה –"טעות" ולא ימשיך המשחק עד לתיקון הסכום הנדרש. במידה והעובד (השחקן) הגיש הזמנה נכונה ,חישב נכון את הסכום והחזיר עודף מדויק, הלקוח מודה לו והולך.
סקרנות חושית –קיימת סקרנות חושית ע"י שימוש במשחק באמצעים אורקוליים ללא גיוון וחידוש , המוסיקה חוזרת על עצמה ומאבדת מטעמה ומערכה.
סקרנות קוגניטיבית- המשחק עקבי אין תוצאות "מפתיעות", פרדוקסים, חוסר שלמות או חיפוש פישוט והכללה. במידה מסוימת אפילו משעמם ומעייף . גם במעבר לרמת קושי גבוהה  אין יצירת סקרנות בהיבט הקוגניטיבי.
תלות - המערכת פועלת בהתאם לפעולת הלומד. אם הצליח לשרת נכון וחישב את הסכום והעודף לתשלום העובד צובר נקודות.
בחירה- בתחילת המשחק יש את האפשרות לבחור את רמת המשחק. הבחירה היא בין שלוש רמות קושי : מתלמד – מסלול לעובדים מתחילים, עובד – מסלול לעובדים מנוסים, אחראי משמרת – מסלול לעובדים מומחים.
עוצמה- קיים חווי של המשחק לפעולת הלומד. כאשר הלומד מגיב נכון המשחק מתקדם ואינו תקוע ומצטבר ניקד שעולה בכל תשובה נכונה. ישנה תגובה "חזקה" כאשר העובד טועה בהכנת ההזמנה , בועת הדיבור של הלקוח הופכת אדומה. כאשר חלה טעות בחישוב הסכום, מופיעה המילה טעות על גבי הקופה. כאשר העובד טועה במתן העודף, הלקוח מעיר את תשומת לב העובד.
דמיון פנימי/ חיצוני- במשחק יש שימוש בדמיון פנימי. הנושא של המשחק הוא – מספרים בחשבון: המשחק מקנה לילדים מיומנויות מתמטיות של חישוב חיבור ,חיסור ,המרה ,הפרטה ואומדן במספרים שלמים ושברים עשרוניים בעזרת כסף. הסיפור מאחורי המשחק (עבודה בגלידרייה) הוא חלק בלתי נפרד מהמשחק ומהמטרות.
היבטים ריגושיים - המשחק מאוד מתאים לאוכלוסיית היעד ובהלימה לתוכנית הלימודים במתמטיקה לבתי הספר היסודיים. היות ומדובר בתלמידי גיל יסודי שטרם יצאו למעגל העבודה וטרם התנסו בעבודות עם שכר, המשחק מהווה סימולציה המדמה עבודה בגלידרייה, לקיחת אחריות על שירות הלקוח ורווחי העסק. הבחירה במכירת גלידה על פי דעתנו הינה שרירותית. באותה מידה יכול העובד למכור פלאפל , לעבוד בקיוסק וכו'.
היבטים קוגניטיביים - המשחק הלימודי קשור לתוכן הלימודי במתמטיקה (חיבור וחיסור).המשוב הוא חזק ומופיע רבות מצד הלקוח בביטוי "תודה רבה" בכל פעם שהצליח העובד לשרתו נכונה. המשחק מספק הצלחה כאשר בתום יום העבודה רווחי הגלידרייה גבוהים כתוצאה מעבודה נכונה ומדויקת של העובד.
ובכן, לאחר ניתוח המשחק על פי הטקסונומיה של Malone נוכחנו לראות כי אף על פי שהמשחק נבנה ע"י ממשל זמין ועמותת סנונית שנחשבות לחברות מובילות בתחום , המשחק רחוק מלהיות מושלם.

יום שלישי, 29 בנובמבר 2011

הכנת הלומדים למאה ה-21. האומנם?


בכל קורס  שמתקיים במסגרת מסלולי התואר לחינוך מלמדים אותנו כי יש להכין את הלומדים למאה ה – 21. אם נחשוב על כך, בשטח המצב הוא שונה לגמרי. בשיעור האחרון בקורס "מדעי החינוך במאה העשרים ואחת" העלה פרופ' דוד חן שאלה שהעלתה נקודה למחשבה: כשאתם הולכים למכולת או בכלל בחיים האמיתיים, באילו פעולות חשבון אתם משתמשים? התשובה הייתה חד משמעית: חיבור , חיסור , כפל וחילוק. אם כך מדוע תוכנית הלימודים במתמטיקה מכסה גם תחומים של פונקציות , לוגריתמים ועוד נושאים שרק לחשוב עליהם גורמים לי להודות אלפי פעמים ששלב התיכון נמצא רחוק רחוק ממני. האם בחיים יש שימוש בכל זה? ובואו נדבר גם על מבחני הבגרות. זו עובדה ידועה כי כמות מבחני הבגרות שהתלמידים נבחנים בישראל הינה מהגבוהות בעולם בעוד שבפינלנד , המדינה שמהווה דוגמא לחינוך מעולה ובר הישגים גבוהים , כמות מבחני הבגרות הינה ארבע. ההכנה למבחני הבגרות תופסת חלק מאוד חשוב בלימודי התיכון בישראל ,הן מצד המורים והן מצד התלמידים והדבר מתבטא בשינון ו"הקאה" של החומר הנלמד  ושכחה של החומר לאחר הבחינה. שיטת הלימוד שונה בתכלית מלמידה מסדר גבוה ועושה שימוש בצורת החשיבה הנמוכה ביותר. נשאלת השאלה מדוע לא לאמץ את השיטה שעובדת בפינלנד ולצמצם גם אצלנו את כמות מבחני הבגרות? תלמידים שירצו העשרה ,ימשיכו וירחיבו את ידיעותיהם במקצוע שבו יחפצו. ככה יתפנו להם שעות מבוזבזות של שינון סתמי לשעות שיוקדשו לחינוך ערכי- חברתי ולמקצועות שיכינו באמת את הלומדים לחיים האמיתיים בתום הלימודים. אני סבורה כי יש לתת לתלמידים לבחור פרט למקצועות החובה את המקצועות שבאמת מעניינים אותם אשר יהוו תרומה רבה יותר לעתידם.
בעקבות חיפוש ברשת שערכתי בנושא מצאתי התייחסות של מנכ"ל משרד החינוך, ד"ר שושני, וזו תשובתו:" "ההחלטה בדבר צמצומן של מקצועות הבחירה התקבלה במסגרת תוכנית היעדים, אשר הוצגה לממשלה ולכנסת לפני מספר חודשים. מדיניות זו נועדה להתאים את מגמות הלימוד ותוכניות הלימוד לטכנולוגיה העדכנית ולדרישות המשק והתעשייה. המזכירות הפדגוגית מקיימת בדיקות של תוכניות הלימוד ולהתאמת תוכניות הלימוד למציאות החינוכית המשתנה".
ובנימה אופטימית זו אני מחזיקה לתלמידי ישראל אצבעות שיבוא השינוי המיוחל במהרה.

יום רביעי, 23 בנובמבר 2011

הבה נחלל במחולל...

 לא צריך להיות מתכנת, לא צריך  לזה שום ידע מוקדם ולא גם לא צריך ללמוד תקופה בקונסרבטוריון על מנת "לחולל". למעשה צריך לחשוב על סוג המשחק שרוצים להכין ומשם מתקדמים. במילה מחולל נתקלתי לראשונה לפני כעשר שנים במכללה לחינוך . כסטודנטית להוראת השפה האנגלית , התבקשנו לא פעם להכין משימות לתרגול אוצר מילים ,אז הכנו תפזורת. בהתחלה היינו עושים זאת בצורה סיזיפית: כותבים אות אות ובודקים שוב ושוב שלא החסרנו אותיות מסוימות במילים. עד שיום אחד נכנסה המורה לשיעור והציגה כלי פשוט ליצירת תשבצים ותפזורות באמצעות המחשב – "המחולל". השימוש היה פשוט מאין כמוהו: מקלידים את המילים הרצויות , לוחצים על המילה submit והופ....תוך שניות הופיעה לה תפזורת עמוסת אותיות בפונט ממוחשב , והחלק הכי נהדר היה שהפתרון של התפזורת היה מצורף, בקיצור אושר עילאי!!! (במונחים של מורה כמובן).
מחולל משחקים הוא כלי שפותח לשימושו של משתמש שאינו מתכנת. קיימים סוגים שונים של מחוללים: מחוללי משחקים, מחולל טפסים ממוחשבים ועוד. אם נחשוב על זה , גם האתר הזה – Blogger, הוא סוג של מחולל. התבנית של האתר הינה קבועה ומה שמשתנה הוא המידע שמשתנה בעקבות רצון המשתמש.
הפעם השנייה ששמעתי את המילה מחולל הייתה בקורס של פרופ' מיקי רונן , "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים". בשיעור ,פרופ' רונן הציגה בפני הכיתה שני מחוללים לשני משחקים מוכרים: "סולמות ונחשים " "גלה את התמונה". העיקרון הוא אותו עיקרון: להקליד את המשימות / שאלות עפ"י חומר הלימוד המבוקש והנה יצרתם לכם משחק.
המהירות והפשטות שבה ניתן להכין משחקים הופכת את המחולל למאוד אטרקטיבי עבורנו , המורים.  החיסרון היחיד שמצאתי הוא שכל מחולל בעצם בונה רק סוג אחד של משחק, אך לשמחתנו קיים מספר לא מבוטל של מחוללים ברשת שניתן בעזרתם להכין כמעט כל משחק.
אז למה אתם מחכים...קדימה לחולל!!!
מצורף היפר קישור לשני משחקים ממוחשבים באנגלית שהכנתי לתרגול הנושא של שמות תואר.
מחוללים מומלצים עפ"י סוג המשחק:


הכנת משחק לוח באנגלית
 



 

מחולל תשבצים ותפזורות באנגלית
  

תבניות משחקים באנגלית באמצעות תוכנת ה- power point 


יום שלישי, 15 בנובמבר 2011

קרוליין פארט - הפיכת הלומדים ללומדים עצמאיים על ידי התנסות פעילה.

כשקראתי את מאמרה של סוזן סמל ההשוואה לבית הספר שבו אני מלמדת הייתה בלתי נמנעת.
האידיאולוגיה של קרולין פראט ושל ג'ין ווסון מוריי , "שהילד הוא במרכז", מאוד אופיינית לימינו.השאיפה לתת מענה לכל תלמיד באופן כזה שיקדם אותו על פי יכולתו והקצב האישי שלו הינה האידיאולגיה והתורה שכל מורה שמסיימת לימודי הוראה צריכה ליישם במסגרת תפקידה כמורה בכיתה. אך עם זאת אין לשכוח את הדמות שמהווה דמות מרכזית בתהליך הלימוד – המורה. יחסה של פראט למורים לקה בחוסר סובלנות ובא לידי ביטוי בנזיפה על המורים לעיני הכיתה, דבר שדיכא את כח העבודה וגרם לעזיבתם את בית הספר. מצב זה אינו יכול להתקיים. סבורה אני כי מקומו של המורה צריך להיות מוגדר ובעל חשיבות גם אם האידיאולוגיה היא "הילד במרכז".
פראט האמינה כי למידה באמצעות התנסות תעודד את התלמידים לחקור , לשאול ולפתור סוגיות .במאמר ניתנה הדוגמא של שעורי ההיסטוריה שבהם התלמידים  משחזרים "וחיים" תקופות שונות בהיסטוריה של עמם. צורת למידה זו בעצם הינה משמעותית יותר לתלמידים כיוון שבאופן זה החיפוש לתשובה ולפתרון נעשה על ידי התלמידים עצמם אשר לוקחים חלק מלא בכל התהליך ועל אידיאולוגיה זו אין עוררין אך איזה מקום יש לתת ללמידה מניסיון בתוך תוכנית הלימודים?
בתי הספר היסודיים שלנו שמים דגש רב על לימודי מקצועות הליבה וההשגים הלימודיים במסגרת תוכנית הלימודים ואף לאחרונה נוספו שעורי החברה בדומה לבית הספר המוזכר במאמר ואף הגו שם המייחד שיעורים אלה – שעורי מפתח הל"ב. במאמר מוזכרים לימודי החברה אשר תפסו חלק לא קטן משגרת בית הספר וטיפחו בוגרים עם מודעות חברתית גבוהה אך עם זאת מקצועות הליבה תפסו חלק קטן מתוכנית הלימודים. דבר זה גרם להורים לא להבין את הפילוסופיה שעמדה מאחורי הרעיון. ההורים האמינו כי לא ניתן להכשיר ילד למאה ה-21 מבלי לדעת לקרוא, לכתוב וחשבון. מיומנויות אלה הן הבסיס לכל אדם ולכל תהליך למידה משמעותי.
 עניין נוסף שהוצג במאמר היה העניין הכלכלי. חבל שניהול כלכלי כושל העיב על צמיחתו של ביה"ס וניהולו. עובדה זו מחדדת יותר את תפקידו המורכב של מנהל בי"ס ואחריותו ומעלה שאלה; האם תפקידו של מנהל ביה"ס הוא לנהל את ביה"ס כלכלית או רק פדגוגית?
לסיכום ניתן ללמוד מתוך המאמר כי קרוליין פארט חזתה את החזון שבו מערכת החינוך בישראל וכמעט בכל העולם מאמינים ודוגלים בו- הפיכת הלומדים ללומדים עצמאיים על ידי התנסות פעילה.

יום שלישי, 8 בנובמבר 2011

"מריחים" את הסוף...

אחד הדברים האהובים עלי ביותר הוא לסיים דברים. לסיים את השמפו שאוכל לקנות אחד אחר, לסיים את הארוחה כי בסופה מגיע הקינוח. יש משהו מרגש בלהגיע לסופו של תהליך.
בשבוע שעבר החל הסמסטר האחרון. מי היה מאמין שעברה לה שנה וקצת כל כך מהר. אם להיות כנה , לא האמנתי שאחזיק מעמד.ההרגשה לראות את הכיתה אחרי חופשת סמסטר כל כך ארוכה הרגישה בידיוק כמו לחזור לכיתה בבית הספר היסודי לאחר חופשת הקיץ- מרגשת!!!
היה נחמד לראות את גילה, ראש מסלול התקשוב, מתארת את ההתרגשות והשאלות הרבות של הסטודנטים החדשים- לחשוב שהיינו במקום הזה לפני שנה...
בהזדמנות זו אני רוצה לאחל לכולנו סמסטר פורה ומהיררררררר ככל האפשר.
נתראה בשבוע הבא....

בנימה אופטימית זו אני מצרפת קליפ של השיר - "סוף זה תמיד התחלה "

יום ראשון, 28 באוגוסט 2011

השנה בפתח...האם אתן מוכנות??

את הפוסט השבוע אקדיש לאלה מאיתנו שמתכוננות בחריצות ומחפשות חומרים באינטרנט לשנת הלימודים הקרבה. החלטתי בפוסט זה לשתף אתכם בכמה יישומים / אתרים מועילים שיעזרו בהפיכת החיפוש לקל יותר.
בראשותכן אתחיל ביישום הראשון:
כמה פעמים יצא לכן לדבר עם עמיתה בטלפון על תקלה שקרתה אצלה במחשב ולא הצלחתם להבין דבר מן ההסבר. היישום הבא פותר את הבעיה ע"י השתלטות מרחוק מהמחשב האישי שלכן על המחשב האישי של העמיתה. כך בלי בעיה אתן יכולות לבחון את התקלה בקלות ואפילו לפתור אותה והכל בזמן שהצד השני מסתכל ואולי אפילו לומד את התהליך.
הפעלת היישום אינה כרוכה בתשלום והחיבור בין שני המחשבים אורך ממש שניות ספורות מרגע קבלת קוד התחברות.
קישור ליישום: 
http://www.teamviewer.com/he/index.aspx
 היישום השני מיועד לחיפוש שירים. כמה פעמים חיפשתן שירים לטקסים ומצאתן את הגרסה שרציתן באתר ה youtube? האתר הבא הופך כל סרטון מאתר ה youtube לקובץ mp3 בקלות.
השלבים מאוד פשוטים:
1. נכנסים לאתר הבא:  http://www.video2mp3.co.il/ ובמקביל פותחים את אתר ה youtube  עם השיר הרצוי. כדאי לבחור שיר שאיכותו טובה (לא חלש מידי, או צורם).
2. מעתיקים את כתובת האינטרנט של השיר המבוקש (זה שמצאתן באתר  youtube ) אל תוך המסגרת שמופיעה באתר שפתחתן מקודם (האתר מסעיף 1).
3. מסמנים באיזה איכות אתן רוצות להוריד את השיר: רגילה או גבוהה.
4. ליחצו על המר ל- mp3.
5. בשלב זה תתבצע המרת הסרטון לקובץ mp3.
6. בתום השלב החמישי, ניתן להוריד את השיר למחשבכן האישי.
פשוט לא??

היישום השלישי מיועד לחיפוש תמונות. לא פעם חיפשתי תמונה מסויימת למצגת או להדפסה ולעיתים התמונה הייתה "לכודה" בתוך אתר בלי האפשרות להורידה ולהשתמש בה.
ב- windows 7 קיים יישום שימושי מאוד ה"גוזר" תמונות מכל אתר שתחפצו או בכלל לגזור כל תמונה המופיעה על המסך שלכן. אי לכך הוא נקרא - snipping tool.
את יישום זה תוכלנה למצוא ע"י לחיצה  על "התחל" ושם יופיע יישום ה - snipping tool שנראה בצורת מספריים.ליחצו עליו.


יופיע לכן מלבן קטן. יש ללחוץ על New על מנת לסמן את התמונה הרצוייה.


 מסמנים את התמונה הרצוייה ושומרים על גבי המחשב האישי לכל שימוש.

מקווה שיישומים אלה יעזרו לחיפוש החומרים וישדרגו את כישוריכן כמורות.
* ההסבר על היישומים /אתרים הנ"ל כתובים בלשון נקבה אך מתאים כמובן גם לזכרים שבינכם שטרם גיליתם  יישומים אלה.

בברכת שנה מופלאה וקסומה לכולם.... 

יום ראשון, 14 באוגוסט 2011

מדריך לכל הצריך

אחד הקורסים בסמסטר ג' הוא "שפות וכלים לעיצוב סביבות למידה מתוקשבות". בקורס זה התוודענו לשפת ה- HTML. סוף סוף קורס ישומי. תמיד שמעתי מסביבי אנשים מתחום המחשוב שלא פעם הזכירו את ראשי התיבות HTML ותמיד זה היה נשמע לי כמשהו בומבסטי שלא אצליח לקלוט בחיים. לאחר השיעור הראשון הרגשתי ש"פיצחתי" את הקוד-HTML הינה בעצם שפה שמאפשרת הצגת מידע ברשת האינטנרט.בעזרת שפה זו ניתן לבנות אתר בקלות.HTML הם ראשי התיבות של "HyperText Mark-up Language". ורק שתראו שהבנתי אפרט מה כל מילה מייצגת: hyper text -הכוונה היא לטקסט לא ליניארי.בעבר היינו צריכים לחכות שלבים עד שתוכנה ביצעה פעולות והיום ניתן לבקר בכל אתר מבלי לחכות שסדר פעולות מסויים יתבצע. mark up language- הכוונה היא ששפה זו הינה שפת תגיות שעוזרות לנו בעיצוב האתר. כל דבר שהמורה הסביר, יישמתי בהצלחה- פשוט יצאתי מהשיעור עם הרגשה שאני מסוגלת להכל. כך עברו להם עוד כמה שיעורים מוצלחים עד לקבלת משימת הסיום של הקורס- בניית אתר משלנו. בבית, המשימה לפתע נראתה לא פשוטה כלל: מאיפה מתחילים? מה השלבים? מה שמות התגיות של מאפיינים שונים שארצה לשים באתר? חזרתי שוב לנקודת ההתחלה ואז זה היכה בי- הרשת מוצפת במדריכים כמעט לכל תוכנה.וזה בידיוק מה שעשיתי. החיפוש למדריך בגוגל ערך בידיוק כשתי שניות ועשרות מדריכי HTML עלו בחיפוש. עברתי מדריך מדריך עד שמצאתי כמה מדריכים שהצלחתי ל"התחבר אליהם" ולהבין צעד אחר צעד מה עושים, בידיוק כמו שהמרצה הסביר בכיתה.
הנה בגאווה אני מעלה את הדף הראשון שהכנתי ועיצבתי- מבטיחה להעלות את כל האתר בשלמותו ברגע שאסיים.


    מצרפת קישורים למדריכים שבהם השתמשתי: מדריך HTML למתחילים ,  HTML.net , מדריך מצולם ללימוד HTML

יום ראשון, 24 ביולי 2011

אי אפשר להפסיק...

התחלתי את היום עם רשימת מטלות ברורה אשר בראשה הייתה המשימה לכתוב פוסט חדש בבלוג. נכנסתי לבלוגר ואמרתי לעצמי "שנייה אפתח את הפייסבוק במקביל לראות מה חדש". ברור שהגלישה באתר הפייסבוק ארכה יותר משעה. עוד תגובה ועוד תמונה ועוד תמונה וחייבים להתעדכן ולראות מה קורה עם זו ומה קורה עם זה. ברשימת הצ'אט מופיעים אנשים שרציתי לשוחח עימם ולהתעדכן וכמובן להעביר חוויות בנושאי אקטואליה שמתחוללים בארצנו .והנה זו חוגגת יום הולדת אז כתבתי לה ברכה קצרה ועל מנת שזה יהיה משעשע אז העלתי לה גם קליפ של שיר יום הולדת משעשע שיעשה את העבודה- העיקר שתהנה. הנה עברו להם מבלי שהרגשתי כמעט שעתיים. החלטתי לדחות את מטלת הבלוג לשעה מאוחרת יותר על מנת להספיק את המטלות האחרות. והנה אני מוצאת את עצמי שוב יושבת מול המחשב רק שהפעם כבר לא בוקר אלא ערב, פותחת את האתר של הבלוגר ובאמת מבלי להתכוון פותחת חלון נוסף על מנת לראות אם היו אי אילו תגובות לכל מה שכתבתי בבוקר בפייסבוק. ושוב מצאתי את עצמי מגיבה וכותבת בהתלהבות לכל חבר/ה שפונה אליי. ואז זה היכה בי - אני מכורה!!!!
נכנסתי לגוגל והתחלתי לחפש טיפים ומאמרים בנושא התמכרות לפייסבוק ומסתבר שיש שם לתופעה: F.A.D-facebook addiction disorder. ואיך יודעים אם באמת יש לכם F.A.D? כמו לכל מחלה גם פה יש סיפטומים: (מתוך מאקו)
1. בזבוז זמן יקר בפייסבוק עד לקבלת סיפוק.
2. ברגע שמגבילים את המכור כדי להשתתף בפעילויות אחרות ניכרים סימני חרדה, מצוקה נפשית והצורך לדבר ללא הפסקה על הפייסבוק.
3. הפחתה של פעילות נורמטיבית אחרת כמו: מפגש קפה עם חברים, טלפונים לחברים וכו'.
4. חברי פייסבוק - לכל מכור יש חברים שאיתם הוא "נפגש" רק ברשת החברתית ולא פנים מול פנים.
5. ברכות שלום ולהתראות הפכו לברכות כמו - "נתראה בפייסבוק", "נדבר בפייסבוק".
אז כן אני כן מכורה ועוד כמוני יש רבים. אז מה עושים? לשמחתי מצאתי גם כמה טיפים שיעזרו לנסיגת ההתמכרות: מתוך האתר "בקלות" - "פייסבוק זו הרשת החברתית הגדולה בעולם, לא מזמן היא הגיעה לחצי מיליארד משתמשים.יש סיבה לכך, כיף להתעדכן במה חברים שלכם עושים ולעדכן אותם במה שאתם עושים.אך לפעמים אנחנו חוצים את הגבול ומגיעים למצב בו הפייסבוק הופך להתמכרות.
מדריך זה לא יוציא לכם את הכיף מפייסבוק אלא רק ינסה לנתב אתכם הרחק מההתמכרות."

אז כן....מבטיחה לנסות , לא יודעת עד כמה אצליח אבל כמו כל דבר בחיים - שווה לנסות.

התמונה די ממחישה את הנושא לא??

יום שני, 18 ביולי 2011

הוראה מהסרטים

חישבו על הימים בהם ישבתם בכיתה והמורה הכניסה מקלט טלוויזיה והכריזה בקול רם "רבותי היום נראה משדר" (ככה הן קראו לזה באותם הימים). זוכרים את ההתרגשות?
כתלמידה מאוד אהבתי את מקצוע האנגלית ולכן כל משדר שהוקרן בשיעור עפ"י ספר הלימוד גרם לי להתעורר ולתפוס את המקום בשורה הראשונה שלא אפספס שום משפט. תוכניות כמו Neighbors  ו Here we are גרמו לי להתאהב בשפה עוד יותר ולהבין כי מעבר לשיעורים שאנו לומדים בבית הספר השפה האנגלית היא שימושית לחיים בכלל. הצגת התוכניות הוסיפה מימד נוסף לשיעור- הסצנות היו אותנטיות - לא עוד שינון וחזרה של משפטים אלא ממש סצנות מצחיקות עם דמויות חיות שדיברו את השפה. עכשיו, עשרים שנים אחרי, בכל פעם שאני מציגה סרטון או קליפ לכיתה במסגרת השיעור, נרשמת בידיוק אותה ההתלהבות.
באחד השעורים בקורס  "הערכת טכנולוגיית ידע " עם ד"ר ליאת אייל שוחחנו על יתרונות השימוש בכלים חזותיים בכיתה ובינהם הצגת סרטון בשיעור. היתרונות כמו הוספת גיוון לשיעור, מתן מענה למגוון השונות שיש בכיתה (תלמידים בעלי חשיבה צילומית- חזותית), הצגה ויזואלית של החומר הנלמד,הסרטון משמש כמקור הנעה לתלמידים ועוד היו מאוד ברורים אך עם זאת ד"ר ליאת אייל הסבירה את החשיבות של שילוב מושכל של סרטון בשיעור. הבחירה באיזה שלב להציג את הסרטון (פתיחת השיעור, גוף או סיכום השיעור) צריכה להיות בידי המורה שמעביר את השיעור.
עם כל זאת חשוב לזכור כי שילוב הסרט בהוראה אינו מסתיים בהקרנתו. המורה צריך לתת הנחיות ברורות לפני או לאחר הצפייה, לפתוח בדיון ולהסיק מסקנות (פרופ' סלומון) על מנת שהתוצאה מהצפייה תהיה אפקטיבית ולא רדודה.
פרט אחרון חשוב לא פחות – יש להקפיד ולשמור על זכויות יוצרים!!!
הנה עוד נתונים מעניינים מתוך המצגת שהוצגה בשיעור של ד"ר ליאת אייל-
·         מרצים המשתמשים באמצעי המחשה הינם אפקטיביים ב -43% יותר בהנעה לפעולה, מאשר מרצים שאינם משתמשים באמצעי המחשה.
·         אנו מעבדים תצוגה ויזואלית 60,000 פעמים מהר יותר מטקסט.
·         באמצעות גרפיקה ניתן להסביר דברים מורכבים ב -40% פחות זמן.
·         בסקר שנערך בארה"ב בשנת 2001 עולה כי 80% מהחברות והארגונים במגזרים הפרטים והציבוריים עושים שימוש בסרטים כחלק בלתי נפרד מפעילות ההדרכה שלהן .

יום ראשון, 10 ביולי 2011

לוח חכם- מה עושה אותו כל כך חכם?

באמצע השנה שעברה, מנהלת בית הספר הודיעה לי חגיגית שמתקינים לי לוח חכם בכיתת האנגלית.באמת תוך פחות משבוע הוא עמד, זקוף וחדש על הקיר,מולו הותקן מקרן שיורד מהתקרה ומחשב חדש (כן כן עם אופיס חדש והכל...) עמד לו בצד בכיתה. באותו הרגע חשבתי לעצמי - הנה הזדמנות להוסיף מימד נוסף לשיעורים. כל שיעור יגובה במצגת , סרטון או משחק שיתרגל או ימחיש את החומר הלימודי. התלמידים קיבלו את הבשורה בשמחה  וההתרגשות הייתה גדולה. תלמידים שהרבו לצאת לשרותים באמצע השיעור פתאום שינו הרגלם ונשארו במשך כל השיעור בכיתה. הייתי בעננים!!!
בתחילת הסמסטר הנוכחי, סמסטר ג', ד"ר אתי כוכבי הציגה לנו את הסילבוס של הקורס "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות" על גבי הלוח החכם ונדהמתי. וואהו יש עוד כל כך הרבה ללמוד על השימוש בלוח. המצגת (נבנתה באמצעות תוכנת הactiveinspire) הייתה כמו מופע קסמים שרק רציתי לראות מה יבוא ומה יופיע בהמשך.
במשך השבועות הבאים חיכיתי לשיעורים האלה אך עם הזמן התחלתי לאבד עניין במצגות שהוקרנו על גבי הלוח החכם. כתוצאה מסקרנות ערכתי חיפוש באנטרנט על מנת לקרוא עוד ולהבין האם בעצם הלוח החכם תורם ללמידה בכיתות? האם הוא אטרקציה ראשונית שתאבד את אטרקטיביותה בהמשך? הנה ממצא שגיליתי ומאוד הזדהתי עימו: עפ"י מאמר שפורסם בפורטל מס"ע ע"י עידית אבני, אברום רותם ואביבה בן חפר (2010) השימוש בלוח החכם הופך את סביבת הלמידה  לחדשה ועדכנית המשנה את פני ההוראה אך עם זאת השילוב עם ההוראה הפרונטאלית , שכן אם מנצלים את יתרונותיה הרבים, יכולים להשפיע על מגוון גדול של צורכי לומדים.הוראה מסוג זה מזמנת אופני למידה עדכניים המקדמים חשיבה, ומצריכים מהמורה ומהתלמידים לנהל דיאלוג תוך כדי אינטראקציה בין התלמידים לחומר הנלמד, בין התלמידים בינם לבין עצמם ובין התלמידים והמורה. המפתח להצלחה הוא דרכו של המורה כמנהיג, המנווט את ההוראה ומנהל את הכיתה ואת השיעור בדרך מושכלת ומיטבית. אם כך הלוח החכם הינו תוספת רעננה המביאה את בתי הספר להתקדם למאה ה-21. בעזרתו ניתן לשדרג את השיעורים ולנהל דרכו את מהלך השיעור בצורה אינטראקטיבית להצגת החומרים הנלמדים. אך האם זה הופך אותו לחכם או שבעצם המשתמש - המורה הוא זה שצריך לעשות שימוש מושכל "במכשיר" ולתכנן שיעור שיענה על צרכי התלמידים. וזה מחזיר אותי לכותרת הבלוג- הלוח הוא בעצם תוספת מעניינת לשיעור אך מי שבעצם החכם הוא המורה!!
 קישור למאמר - רנסנס ההוראה הפרונטאלית בנוכחות לוח אינטראקטיבי, וגם בלעדיו

יום ראשון, 26 ביוני 2011

סמסטר ג' יוצא לדרך....

שלום לכולם
סמסטר ג' יצא לדרך לפני כשבועיים, עפ"י המערכת שקיבלנו הקורסים אמורים להיות ישומיים יותר ופחות תיאורטים. יש!!! סוף סוף מתחילים לפתח יחידות - דבר שלשמו נרשמתי ללימודים במכללה.
שנת הלימודים תשע"א מסתיימת בסוף השבוע הנוכחי וכמו בכל שנה שוב אני עושה חשבון נפש מה יכולתי לעשות טוב יותר או לשפר לשנה הבאה.בתור מורה לאנגלית אני חייבת להתוודות , זה לא סוד- עבודת ההוראה הופכת קשה משנה לשנה. מקצוע האנגלית כבר לא אטרקטיבי כמו בשנים עברו. נדמה כי חשיפת התלמידים לשפה האנגלית פוחתת בעיקר בשל כל גל עליית המוסיקה המזרחית. השפה האנגלית הופכת משנה לשנה להשמע כמו יפנית, משהו מאוד רחוק. לא משנה כמה שירים אשמיע להם בכיתה, אתרים מהנים שאשלח לתרגול, משחקים שאשחק איתם בכיתה, תמיד בהפסקות כשאשמיע דיסק הם יבואו וישאלו אם אוכל להשמיע זמרים כמו עומר אדם, קובי פרץ וכו'.
בתור מורה במערכת החינוך , אני חייבת להיות צמודה לתוכנית הלימודים. מדברים איתנו על חינוך שונה, למידה דיפרנציאלית, למידה חווייתית אבל כמה חוויתית כבר חוויית הלמידה יכולה להיות אם כל הזמן מצפים ממך למסור דוחות של מיפויים מדוייקים לגבי התקדמות הכיתה?! מיצ"ב , מיצ"ב ועוד פעם מיצ"ב זו מילה שמנחה אותנו די הרבה.האמת באיזה מקום אני מרגישה שהתלמידים מותשים מכל העומס אך לצערי אין לי ברירה אלא לפעול כמצופה ממני. יאיר לפיד התייחס לבעיה זו בטור שבו הוא כותב מידי שבוע במוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות, כבעיית אי אמון גדולה שקיימת במערכת החינוך:"זו מערכת שאין לה אמון.אין לה אמון במורים, ואין לה אמון בתלמידים, ואין לה אמון בעצמה".המערכת בודקת כל הזמן את תפקוד המורים ואנחנו המורים בודקים את תפקוד והבנת התלמידים בחומר בתצורה של מבחנים, עבודות, מבחנים מסכמים ולבסוף בציון שמתנוסס על גבי תעודת הסיום. עוד הוסיף לפיד כי הצבא בשונה ממערכת החינוך תובעני יותר שמאמין באפס הקלות. התוצאות הן שונות לגמרי- החיילים שבעבר היו תלמידים שבכו על מר גורלם אצל היועצת בביה"ס מרגישים מסוגלים ורובם עוברים את החוייה בהצלחה רבה. אז מה אנחנו המורים מפספסים?? השינוי חייב להעשות. אולי מישהו שיושב שם למעלה במשרד החינוך יתעורר כבר ויגרום לשינוי??
"בעיה של אמון" , יאיר לפיד מתוך מוסף שבעה ימים של ידיעות אחרונות שפורסם בתאריך 17/09/2011

יום שישי, 27 במאי 2011

אז מה אתם? מהגרים או ילידים?

לפני כחודש קראתי טור בעיתון "לאישה" ושם הכותבת סיפרה על הבת שלה בגיל חטיבת הביניים שבקלות יכולה לתפעל את האייפון , לגלוש באינטרנט ושם למצוא ולהוריד כל דבר בשניות , לצ'טט בפייסבוק, מסנג'ר וICQ עם כל החברים, לערוך מצגות מרשימות אבל לא מסוגלת לתפעל מטאטא ויעה!!!!
האמת , לא ידעתי אם לצחוק או לבכות.
האם כל החשיפה לטכנולוגיה הבלתי נמנעת הזו גורעת מילדינו מיומנויות פשוטות ובסיסיות??
כמי שגדלה "בשכונה" ,כמו שקראנו לזה בעבר, האינטראקציה בין הילדים הייתה הכרחית: דיברנו , צחקנו, רבנו והתפייסנו. התקשורת הבינאישית הייתה בלתי נמנעת ואף הכרחית.היום הילדים נולדים אל תוך עולם שונה. ובעקבות כך נטבע המושג "יליד דיגיטלי" ע"י  מארק פרנסקי בשנת 2001. "יליד דיגיטלי" הינו אדם שנולד אל תוך עידן של מחשבים , האינטרנט, סלולרי וכו'.
"הילידים הדיגיטליים"מאופיינים בכמה דרכים: הם תמיד אונליין, סופגים אינפורמציה בקצב מהיר ובעלי יכולות עיבוד נתונים מפותחות. הם חושבים ופועלים במקביל בכמה ערוצים. לעומתם עומדים " המהגרים הדיגיטלים" שלאט לאט מסתגלים ומאמצים את עולם התוכן החדש.סביבה זו אינה טבעית עבורם. אהיה כנה לרגע ואודה כי לעיתים אני מחפשת את השקט ואת הפשטות על פני הטכנולוגיה. אין ספק כי היא הופכת את חיינו לקלים ופשוטים יותר אך מי אמר בהכרח שזה טוב? לעיתים עולה בי ההרגשה כי הפכנו לדור "אינסטנט" שהכל זמין והכל ניתן לנו בקלות וברגע שאנו נתקלים בקושי מתייאשים. מי יודע ,אולי בעוד כמה שנים יהיו קורסים שילמדו כיצד להשתמש בחוט ומחט, מטאטא ויעה. ואולי מי שיצטיין יתקדם לקורס שטיפת רצפות.

קישור למאמר המציג את הנושא באור אחר

יום ראשון, 22 במאי 2011

קונסטרוקטיביזם

אני נשבעת שעד שנכנסתי ללימודים לתואר השני הקונספט- קונסטרוקטיביזם היה מילה שהייתי יכולה למצוא אותה באוגדנית של אוצר המילים למבחן הפסיכומטרי.
מסתבר שהמושג קונסטרוקטיביזם הינו קונספט לימודי לא פשוט כלל "לבליעה". מניסוני כמורה ,על פי מה שלמדתי בתואר הראשון , אני נוהגת להכנס לכיתות ללמד חומר , להסביר את החומר ,לפרק אותו לגורמים וממש להאכיל את תלמידי בכפית, לתת עבודה ליישום ולחכות בשקיקה לשיעור הבא ולראות כמה הבינו את החומר על מנת שאוכל להמשיך לנושא הבא.
ופה במכללה המצב הוא שונה ואף מגיע לרמות גבוהות של תסכול שלאט לאט נרגע. המושג קונסטרוקטיביזם מדבר על הבניית ידע  (construct) שנבנה בהדרגה ע"י הלומד עצמו. הלומד חייב להיות מעורב בתהליך החשיבה כשהוא מנסה לפרש את הידע מחדש ביחס למה שהוא כבר יודע על מנת ליצור ידע חדש ורק כך  להגיע ללמידה משמעותית. עיקר הלמידה במכללה נעשה על ידי למידת עמיתים- אחד מסביר לשני. זה משהו שבהחלט אני יכולה להכניס לכיתה
האם תאוריית למידה זו יכולה להיות מתאימה לכל סוגי הלומדים? ככל שחקרתי את הנושא לא קיבלתי תשובה לגיל הלומדים. המסקנה הפשוטה שהגעתי אליה הייתה שצריך זמן. יותר זמן על מנת להתנסות ולחקור דברים בעצמך ולהיות לומד פעיל יותר. למידה קונסטרוקטיביסטית נפרשת לתקופה ארוכה יותר מצורת הלמידה המסורתית והידועה.אך במציאות הלחוצה שרובנו נמצאים בה, האם יש לנו זמן לכל זה?? אבל זה כנראה נושא לדבר עליו בבלוג אחר.
התמונה ממחישה את ההבדלים בין שתי התאוריות: הוראה מסורתית לעומת הוראה קונסטרוקטיביסטית.
.

יום שבת, 30 באפריל 2011

"המורים מסכימים שהטכנולוגיה היא התשובה, אך מהי השאלה?" ד"ר אינה בלאו

פוסט זה נכתב בעקבות השקת ספרם של ד"ר גילה קורץ ופרופ' דוד חן - "תקשוב , למידה והוראה", שנערך ב"מכללה ללימודים אקדמיים" באפריל.
האמת, זוהי הפעם הראשונה שבה אני נוכחת בהשקת ספר בכלל במוסד אקדמי בפרט ואני חייבת לציין כי ההשקה הועברה בצורה עניינית ומרתקת.
ראשית אפתח ואציין כי חברי הפאנל שהובאו ובניהם" פרופ' רפי נחמיאס, ד"ר אינה בלאו , ד"ר הסגל אלון התייחסו לתוכן הספר, לשאלות המחקר שהספר מעלה, לנושא התקשוב , לנושא שילוב הטכנולוגיה עם הפדגוגיה ולשאלות שעלו במהלך הדיון.
אחת הקביעות שהועלתה ע"י ד"ר אינה בלאו הייתה כי הטכנולוגיה היא התשובה למערכת הפדגוגית. קביעה זו מוסכמת ע"י המורים , משרד החינוך , ההורים וכמובן התלמידים שנולדו אל תוך העולם הטכנולוגי. תהליך ההטמעה של הטכנולוגיה בחינוך הינו תהליך שכנראה יקח הרבה זמן להטמיעו. גם בבית הספר שבו אני מלמדת , מסכימות המורות כי שילוב הטכנולוגיה בהוראה הוא הדבר הנכון אך לא כולן מעזות ומוכנות לעבור את התהליך.
אם כך אולי צריך לשנות את הקביעה ולשאול שאלה אחרת- המורים מסכימים שהטכנולוגיה היא התשובה , אך האם הם מוכנים לקראתה??

עד הפוסט הבא....
"הבלוגרית"

יום ראשון, 10 באפריל 2011

הנה זה מגיע .....פוסט מס' 2

שלום לכולם.

בפוסט הראשון די פיספסתי את המטרה העיקרית של פתיחת בלוג זה- המטרה לשמה נוצר בלוג זה.
מטרת הבלוג הינה לכלול רפלקציה אישית בכל הנוגע לתהליך הלמידה שלי במכללה עד לסיום התואר. רפלקציה בכל הקשור לנושא התקשוב , הנושאים שילוו אותי בתהליך הלמידה תוך כדי קריאת בלוגים והתייחסות לבלוגים של עמיתי לקורס.
הפוסט הבא- נקודות מעניינות למחשבה שהועלו בהשקת ספרם של ד"ר גילה קורץ ופרופ' דוד חן (ההשקה נערכה בתאריך 4/4/2011 "במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה".)

יום רביעי, 30 במרץ 2011

ברוכים הבאים לבלוגלוג שלי

המשימה- לפתוח בלוג ולעדכן אותו פעם בשבוע בתכנים לימודים.
האמת די דחיתי את העניין אבל אין מנוס. אז...מה כותבים? איך מתחילים? מאז ומתמיד כתיבה לא הייתה הצד החזק שלי. תיאוריה , תיאוריה , תיאוריה - מילה די שנואה עליי. מעשים - זה המוטו שמוליך אותי.
לפני שאתחיל מן הראוי יהיה שאבין וכמובן גם אתם מה זה בעצם בלוג?
לפי ויקיפדיה - "אתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות בחוויות, חדשות ומאמרים, אשר תכניהם גלויים לגולשי האינטרנט לשם קריאה ובדרך כלל אף לתגובה. הרשומות מסודרות בדף הבית ובדפי הקטגוריה על פי הנושא החדש ביותר בהתחלה והישן ביותר בסוף. בעלי בלוג נקראים "בלוגרים" .
אז נעים מאוד לכולם שמי אולגה ואני בלוגרית. (חחחח לא בולגרית).
אשמח לשמוע תגובות.
אביב שמח,
"הבלוגרית"