יום ראשון, 24 ביולי 2011

אי אפשר להפסיק...

התחלתי את היום עם רשימת מטלות ברורה אשר בראשה הייתה המשימה לכתוב פוסט חדש בבלוג. נכנסתי לבלוגר ואמרתי לעצמי "שנייה אפתח את הפייסבוק במקביל לראות מה חדש". ברור שהגלישה באתר הפייסבוק ארכה יותר משעה. עוד תגובה ועוד תמונה ועוד תמונה וחייבים להתעדכן ולראות מה קורה עם זו ומה קורה עם זה. ברשימת הצ'אט מופיעים אנשים שרציתי לשוחח עימם ולהתעדכן וכמובן להעביר חוויות בנושאי אקטואליה שמתחוללים בארצנו .והנה זו חוגגת יום הולדת אז כתבתי לה ברכה קצרה ועל מנת שזה יהיה משעשע אז העלתי לה גם קליפ של שיר יום הולדת משעשע שיעשה את העבודה- העיקר שתהנה. הנה עברו להם מבלי שהרגשתי כמעט שעתיים. החלטתי לדחות את מטלת הבלוג לשעה מאוחרת יותר על מנת להספיק את המטלות האחרות. והנה אני מוצאת את עצמי שוב יושבת מול המחשב רק שהפעם כבר לא בוקר אלא ערב, פותחת את האתר של הבלוגר ובאמת מבלי להתכוון פותחת חלון נוסף על מנת לראות אם היו אי אילו תגובות לכל מה שכתבתי בבוקר בפייסבוק. ושוב מצאתי את עצמי מגיבה וכותבת בהתלהבות לכל חבר/ה שפונה אליי. ואז זה היכה בי - אני מכורה!!!!
נכנסתי לגוגל והתחלתי לחפש טיפים ומאמרים בנושא התמכרות לפייסבוק ומסתבר שיש שם לתופעה: F.A.D-facebook addiction disorder. ואיך יודעים אם באמת יש לכם F.A.D? כמו לכל מחלה גם פה יש סיפטומים: (מתוך מאקו)
1. בזבוז זמן יקר בפייסבוק עד לקבלת סיפוק.
2. ברגע שמגבילים את המכור כדי להשתתף בפעילויות אחרות ניכרים סימני חרדה, מצוקה נפשית והצורך לדבר ללא הפסקה על הפייסבוק.
3. הפחתה של פעילות נורמטיבית אחרת כמו: מפגש קפה עם חברים, טלפונים לחברים וכו'.
4. חברי פייסבוק - לכל מכור יש חברים שאיתם הוא "נפגש" רק ברשת החברתית ולא פנים מול פנים.
5. ברכות שלום ולהתראות הפכו לברכות כמו - "נתראה בפייסבוק", "נדבר בפייסבוק".
אז כן אני כן מכורה ועוד כמוני יש רבים. אז מה עושים? לשמחתי מצאתי גם כמה טיפים שיעזרו לנסיגת ההתמכרות: מתוך האתר "בקלות" - "פייסבוק זו הרשת החברתית הגדולה בעולם, לא מזמן היא הגיעה לחצי מיליארד משתמשים.יש סיבה לכך, כיף להתעדכן במה חברים שלכם עושים ולעדכן אותם במה שאתם עושים.אך לפעמים אנחנו חוצים את הגבול ומגיעים למצב בו הפייסבוק הופך להתמכרות.
מדריך זה לא יוציא לכם את הכיף מפייסבוק אלא רק ינסה לנתב אתכם הרחק מההתמכרות."

אז כן....מבטיחה לנסות , לא יודעת עד כמה אצליח אבל כמו כל דבר בחיים - שווה לנסות.

התמונה די ממחישה את הנושא לא??

4 תגובות:

  1. שלום
    שמי דינה ואני אסיסטנטית של ד"ר גילה קורץ.
    אני בודקת האם ניתן לרשום תגובה בבלוג שלך
    תודה

    השבמחק
  2. שלום אולגה
    שמי רוחמה דרשני ואני לומדת לתואר שני במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה.
    נתבקשתי לבקר בבלוג ולכתוב משוב. בחרתי בבלוג שלך מאחר והנושא "אי אפשר להפסיק" מדבר אלי בימים אלה. אני מרגישה שאני הולכת ומתמכרת לפייסבוק . המשפט: "שנייה אני אפתח את הפייסבוק במקביל לראות מה חדש " הפך להיות שגור בפי (יותר נכון במחשבתי).בדרך כלל אני אדם עם משמעת עצמית חזקה ,החלטית וממוקדת מטרה הפיתוי הוא גדול לאור העובדה שאנו אנשים עסוקים, הקלות של הינף יד (או אצבע על המקש) שגורמת לנו להתעדכן און ליין במה שקורה סביבנו , כביכול מקצרת זמן מצד אחד , מצד שני שוקעים בדברים נוספים , לא מתוכננים שגוזלים את הזמן שהקצבנו לעצמנו.
    דברים אלה מביאים אותי לחשוב מחדש על הנושא של תכנון זמן יעיל , בעיקר בקרב הדור הצעיר שחשוף ופעיל הרבה יותר ממני. אולי זה התפקיד החינוכי שלנו כמורים לנתב את התלמידים למינון נכון ולתכנון זמן באופן יעיל.

    השבמחק
  3. שלום אולגה.
    שמי רונית שרעבי ואני לומדת לתואר שני במכללה ללימודים אקדמיים באור יהודה. במסגרת הלימודים נתבקשתי להכנס לבלוגים להתחבר לאחד מהם ולהגיב.
    בחרתי בבלוג שלך כיוון שהנושא של החיבור לפייסבוק ובכלל ההתמכרות לאינטרנט הוא חלק מההתמודדות שלי עם ילדיי הפרטיים בני העשרה.
    כיוון שאני לא ממש מחוברת ומכיוון שאני רוצה להיות אמא מבינה ומורה עדכנית החלטתי לפתוח את עצמי ולנסות.
    אז כן פתחתי חשבון בפייסבוק כבר מזמן (ולו בגלל שהמורה של הבנים שלי אמר שלא יתכן שהבנים יבלו בפייסבוק כל כך הרבה שעות ולא נדע איפה הם מבלים).
    לצערי, בבית הספר שבו אני עובדת – בית ספר לחינוך מיוחד, נושא המיחשוב לא מפותח ולכן אני נשארת במקום "הנוח" והלא ממוחשב.
    בעקבות הלימודים וההבנה לקחתי שלימוד בעזרת מחשב מעלה את רמת המוטיבציה הלימודית אצל הילדים, החלטתי לנסות ולשלב את המחשב בשיעורים.
    ימים יגידו.

    השבמחק
  4. תודה רוחמה ורונית על ההתייחסות לפוסט.הנושא הזה לצערי יעסיק אתכן רבות במהלך הלימודים בשל בחירת מסלול זה. מאחלת לכן הצלחה ענקית ושתמצאו את האיזון בשימוש במחשב כי אני כבר הלכתי לאיבוד.

    שוב בהצלחה,
    אולגה

    השבמחק