יום שלישי, 29 בנובמבר 2011

הכנת הלומדים למאה ה-21. האומנם?


בכל קורס  שמתקיים במסגרת מסלולי התואר לחינוך מלמדים אותנו כי יש להכין את הלומדים למאה ה – 21. אם נחשוב על כך, בשטח המצב הוא שונה לגמרי. בשיעור האחרון בקורס "מדעי החינוך במאה העשרים ואחת" העלה פרופ' דוד חן שאלה שהעלתה נקודה למחשבה: כשאתם הולכים למכולת או בכלל בחיים האמיתיים, באילו פעולות חשבון אתם משתמשים? התשובה הייתה חד משמעית: חיבור , חיסור , כפל וחילוק. אם כך מדוע תוכנית הלימודים במתמטיקה מכסה גם תחומים של פונקציות , לוגריתמים ועוד נושאים שרק לחשוב עליהם גורמים לי להודות אלפי פעמים ששלב התיכון נמצא רחוק רחוק ממני. האם בחיים יש שימוש בכל זה? ובואו נדבר גם על מבחני הבגרות. זו עובדה ידועה כי כמות מבחני הבגרות שהתלמידים נבחנים בישראל הינה מהגבוהות בעולם בעוד שבפינלנד , המדינה שמהווה דוגמא לחינוך מעולה ובר הישגים גבוהים , כמות מבחני הבגרות הינה ארבע. ההכנה למבחני הבגרות תופסת חלק מאוד חשוב בלימודי התיכון בישראל ,הן מצד המורים והן מצד התלמידים והדבר מתבטא בשינון ו"הקאה" של החומר הנלמד  ושכחה של החומר לאחר הבחינה. שיטת הלימוד שונה בתכלית מלמידה מסדר גבוה ועושה שימוש בצורת החשיבה הנמוכה ביותר. נשאלת השאלה מדוע לא לאמץ את השיטה שעובדת בפינלנד ולצמצם גם אצלנו את כמות מבחני הבגרות? תלמידים שירצו העשרה ,ימשיכו וירחיבו את ידיעותיהם במקצוע שבו יחפצו. ככה יתפנו להם שעות מבוזבזות של שינון סתמי לשעות שיוקדשו לחינוך ערכי- חברתי ולמקצועות שיכינו באמת את הלומדים לחיים האמיתיים בתום הלימודים. אני סבורה כי יש לתת לתלמידים לבחור פרט למקצועות החובה את המקצועות שבאמת מעניינים אותם אשר יהוו תרומה רבה יותר לעתידם.
בעקבות חיפוש ברשת שערכתי בנושא מצאתי התייחסות של מנכ"ל משרד החינוך, ד"ר שושני, וזו תשובתו:" "ההחלטה בדבר צמצומן של מקצועות הבחירה התקבלה במסגרת תוכנית היעדים, אשר הוצגה לממשלה ולכנסת לפני מספר חודשים. מדיניות זו נועדה להתאים את מגמות הלימוד ותוכניות הלימוד לטכנולוגיה העדכנית ולדרישות המשק והתעשייה. המזכירות הפדגוגית מקיימת בדיקות של תוכניות הלימוד ולהתאמת תוכניות הלימוד למציאות החינוכית המשתנה".
ובנימה אופטימית זו אני מחזיקה לתלמידי ישראל אצבעות שיבוא השינוי המיוחל במהרה.

יום רביעי, 23 בנובמבר 2011

הבה נחלל במחולל...

 לא צריך להיות מתכנת, לא צריך  לזה שום ידע מוקדם ולא גם לא צריך ללמוד תקופה בקונסרבטוריון על מנת "לחולל". למעשה צריך לחשוב על סוג המשחק שרוצים להכין ומשם מתקדמים. במילה מחולל נתקלתי לראשונה לפני כעשר שנים במכללה לחינוך . כסטודנטית להוראת השפה האנגלית , התבקשנו לא פעם להכין משימות לתרגול אוצר מילים ,אז הכנו תפזורת. בהתחלה היינו עושים זאת בצורה סיזיפית: כותבים אות אות ובודקים שוב ושוב שלא החסרנו אותיות מסוימות במילים. עד שיום אחד נכנסה המורה לשיעור והציגה כלי פשוט ליצירת תשבצים ותפזורות באמצעות המחשב – "המחולל". השימוש היה פשוט מאין כמוהו: מקלידים את המילים הרצויות , לוחצים על המילה submit והופ....תוך שניות הופיעה לה תפזורת עמוסת אותיות בפונט ממוחשב , והחלק הכי נהדר היה שהפתרון של התפזורת היה מצורף, בקיצור אושר עילאי!!! (במונחים של מורה כמובן).
מחולל משחקים הוא כלי שפותח לשימושו של משתמש שאינו מתכנת. קיימים סוגים שונים של מחוללים: מחוללי משחקים, מחולל טפסים ממוחשבים ועוד. אם נחשוב על זה , גם האתר הזה – Blogger, הוא סוג של מחולל. התבנית של האתר הינה קבועה ומה שמשתנה הוא המידע שמשתנה בעקבות רצון המשתמש.
הפעם השנייה ששמעתי את המילה מחולל הייתה בקורס של פרופ' מיקי רונן , "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים". בשיעור ,פרופ' רונן הציגה בפני הכיתה שני מחוללים לשני משחקים מוכרים: "סולמות ונחשים " "גלה את התמונה". העיקרון הוא אותו עיקרון: להקליד את המשימות / שאלות עפ"י חומר הלימוד המבוקש והנה יצרתם לכם משחק.
המהירות והפשטות שבה ניתן להכין משחקים הופכת את המחולל למאוד אטרקטיבי עבורנו , המורים.  החיסרון היחיד שמצאתי הוא שכל מחולל בעצם בונה רק סוג אחד של משחק, אך לשמחתנו קיים מספר לא מבוטל של מחוללים ברשת שניתן בעזרתם להכין כמעט כל משחק.
אז למה אתם מחכים...קדימה לחולל!!!
מצורף היפר קישור לשני משחקים ממוחשבים באנגלית שהכנתי לתרגול הנושא של שמות תואר.
מחוללים מומלצים עפ"י סוג המשחק:


הכנת משחק לוח באנגלית
 



 

מחולל תשבצים ותפזורות באנגלית
  

תבניות משחקים באנגלית באמצעות תוכנת ה- power point 


יום שלישי, 15 בנובמבר 2011

קרוליין פארט - הפיכת הלומדים ללומדים עצמאיים על ידי התנסות פעילה.

כשקראתי את מאמרה של סוזן סמל ההשוואה לבית הספר שבו אני מלמדת הייתה בלתי נמנעת.
האידיאולוגיה של קרולין פראט ושל ג'ין ווסון מוריי , "שהילד הוא במרכז", מאוד אופיינית לימינו.השאיפה לתת מענה לכל תלמיד באופן כזה שיקדם אותו על פי יכולתו והקצב האישי שלו הינה האידיאולגיה והתורה שכל מורה שמסיימת לימודי הוראה צריכה ליישם במסגרת תפקידה כמורה בכיתה. אך עם זאת אין לשכוח את הדמות שמהווה דמות מרכזית בתהליך הלימוד – המורה. יחסה של פראט למורים לקה בחוסר סובלנות ובא לידי ביטוי בנזיפה על המורים לעיני הכיתה, דבר שדיכא את כח העבודה וגרם לעזיבתם את בית הספר. מצב זה אינו יכול להתקיים. סבורה אני כי מקומו של המורה צריך להיות מוגדר ובעל חשיבות גם אם האידיאולוגיה היא "הילד במרכז".
פראט האמינה כי למידה באמצעות התנסות תעודד את התלמידים לחקור , לשאול ולפתור סוגיות .במאמר ניתנה הדוגמא של שעורי ההיסטוריה שבהם התלמידים  משחזרים "וחיים" תקופות שונות בהיסטוריה של עמם. צורת למידה זו בעצם הינה משמעותית יותר לתלמידים כיוון שבאופן זה החיפוש לתשובה ולפתרון נעשה על ידי התלמידים עצמם אשר לוקחים חלק מלא בכל התהליך ועל אידיאולוגיה זו אין עוררין אך איזה מקום יש לתת ללמידה מניסיון בתוך תוכנית הלימודים?
בתי הספר היסודיים שלנו שמים דגש רב על לימודי מקצועות הליבה וההשגים הלימודיים במסגרת תוכנית הלימודים ואף לאחרונה נוספו שעורי החברה בדומה לבית הספר המוזכר במאמר ואף הגו שם המייחד שיעורים אלה – שעורי מפתח הל"ב. במאמר מוזכרים לימודי החברה אשר תפסו חלק לא קטן משגרת בית הספר וטיפחו בוגרים עם מודעות חברתית גבוהה אך עם זאת מקצועות הליבה תפסו חלק קטן מתוכנית הלימודים. דבר זה גרם להורים לא להבין את הפילוסופיה שעמדה מאחורי הרעיון. ההורים האמינו כי לא ניתן להכשיר ילד למאה ה-21 מבלי לדעת לקרוא, לכתוב וחשבון. מיומנויות אלה הן הבסיס לכל אדם ולכל תהליך למידה משמעותי.
 עניין נוסף שהוצג במאמר היה העניין הכלכלי. חבל שניהול כלכלי כושל העיב על צמיחתו של ביה"ס וניהולו. עובדה זו מחדדת יותר את תפקידו המורכב של מנהל בי"ס ואחריותו ומעלה שאלה; האם תפקידו של מנהל ביה"ס הוא לנהל את ביה"ס כלכלית או רק פדגוגית?
לסיכום ניתן ללמוד מתוך המאמר כי קרוליין פארט חזתה את החזון שבו מערכת החינוך בישראל וכמעט בכל העולם מאמינים ודוגלים בו- הפיכת הלומדים ללומדים עצמאיים על ידי התנסות פעילה.

יום שלישי, 8 בנובמבר 2011

"מריחים" את הסוף...

אחד הדברים האהובים עלי ביותר הוא לסיים דברים. לסיים את השמפו שאוכל לקנות אחד אחר, לסיים את הארוחה כי בסופה מגיע הקינוח. יש משהו מרגש בלהגיע לסופו של תהליך.
בשבוע שעבר החל הסמסטר האחרון. מי היה מאמין שעברה לה שנה וקצת כל כך מהר. אם להיות כנה , לא האמנתי שאחזיק מעמד.ההרגשה לראות את הכיתה אחרי חופשת סמסטר כל כך ארוכה הרגישה בידיוק כמו לחזור לכיתה בבית הספר היסודי לאחר חופשת הקיץ- מרגשת!!!
היה נחמד לראות את גילה, ראש מסלול התקשוב, מתארת את ההתרגשות והשאלות הרבות של הסטודנטים החדשים- לחשוב שהיינו במקום הזה לפני שנה...
בהזדמנות זו אני רוצה לאחל לכולנו סמסטר פורה ומהיררררררר ככל האפשר.
נתראה בשבוע הבא....

בנימה אופטימית זו אני מצרפת קליפ של השיר - "סוף זה תמיד התחלה "