אני נשבעת שעד שנכנסתי ללימודים לתואר השני הקונספט- קונסטרוקטיביזם היה מילה שהייתי יכולה למצוא אותה באוגדנית של אוצר המילים למבחן הפסיכומטרי.
מסתבר שהמושג קונסטרוקטיביזם הינו קונספט לימודי לא פשוט כלל "לבליעה". מניסוני כמורה ,על פי מה שלמדתי בתואר הראשון , אני נוהגת להכנס לכיתות ללמד חומר , להסביר את החומר ,לפרק אותו לגורמים וממש להאכיל את תלמידי בכפית, לתת עבודה ליישום ולחכות בשקיקה לשיעור הבא ולראות כמה הבינו את החומר על מנת שאוכל להמשיך לנושא הבא.
ופה במכללה המצב הוא שונה ואף מגיע לרמות גבוהות של תסכול שלאט לאט נרגע. המושג קונסטרוקטיביזם מדבר על הבניית ידע (construct) שנבנה בהדרגה ע"י הלומד עצמו. הלומד חייב להיות מעורב בתהליך החשיבה כשהוא מנסה לפרש את הידע מחדש ביחס למה שהוא כבר יודע על מנת ליצור ידע חדש ורק כך להגיע ללמידה משמעותית. עיקר הלמידה במכללה נעשה על ידי למידת עמיתים- אחד מסביר לשני. זה משהו שבהחלט אני יכולה להכניס לכיתה
האם תאוריית למידה זו יכולה להיות מתאימה לכל סוגי הלומדים? ככל שחקרתי את הנושא לא קיבלתי תשובה לגיל הלומדים. המסקנה הפשוטה שהגעתי אליה הייתה שצריך זמן. יותר זמן על מנת להתנסות ולחקור דברים בעצמך ולהיות לומד פעיל יותר. למידה קונסטרוקטיביסטית נפרשת לתקופה ארוכה יותר מצורת הלמידה המסורתית והידועה.אך במציאות הלחוצה שרובנו נמצאים בה, האם יש לנו זמן לכל זה?? אבל זה כנראה נושא לדבר עליו בבלוג אחר.
התמונה ממחישה את ההבדלים בין שתי התאוריות: הוראה מסורתית לעומת הוראה קונסטרוקטיביסטית.
.
מעניין...
השבמחק