בכל קורס שמתקיים במסגרת מסלולי התואר לחינוך מלמדים אותנו כי יש להכין את הלומדים למאה ה – 21. אם נחשוב על כך, בשטח המצב הוא שונה לגמרי. בשיעור האחרון בקורס "מדעי החינוך במאה העשרים ואחת" העלה פרופ' דוד חן שאלה שהעלתה נקודה למחשבה: כשאתם הולכים למכולת או בכלל בחיים האמיתיים, באילו פעולות חשבון אתם משתמשים? התשובה הייתה חד משמעית: חיבור , חיסור , כפל וחילוק. אם כך מדוע תוכנית הלימודים במתמטיקה מכסה גם תחומים של פונקציות , לוגריתמים ועוד נושאים שרק לחשוב עליהם גורמים לי להודות אלפי פעמים ששלב התיכון נמצא רחוק רחוק ממני. האם בחיים יש שימוש בכל זה? ובואו נדבר גם על מבחני הבגרות. זו עובדה ידועה כי כמות מבחני הבגרות שהתלמידים נבחנים בישראל הינה מהגבוהות בעולם בעוד שבפינלנד , המדינה שמהווה דוגמא לחינוך מעולה ובר הישגים גבוהים , כמות מבחני הבגרות הינה ארבע. ההכנה למבחני הבגרות תופסת חלק מאוד חשוב בלימודי התיכון בישראל ,הן מצד המורים והן מצד התלמידים והדבר מתבטא בשינון ו"הקאה" של החומר הנלמד ושכחה של החומר לאחר הבחינה. שיטת הלימוד שונה בתכלית מלמידה מסדר גבוה ועושה שימוש בצורת החשיבה הנמוכה ביותר. נשאלת השאלה מדוע לא לאמץ את השיטה שעובדת בפינלנד ולצמצם גם אצלנו את כמות מבחני הבגרות? תלמידים שירצו העשרה ,ימשיכו וירחיבו את ידיעותיהם במקצוע שבו יחפצו. ככה יתפנו להם שעות מבוזבזות של שינון סתמי לשעות שיוקדשו לחינוך ערכי- חברתי ולמקצועות שיכינו באמת את הלומדים לחיים האמיתיים בתום הלימודים. אני סבורה כי יש לתת לתלמידים לבחור פרט למקצועות החובה את המקצועות שבאמת מעניינים אותם אשר יהוו תרומה רבה יותר לעתידם.
בעקבות חיפוש ברשת שערכתי בנושא מצאתי התייחסות של מנכ"ל משרד החינוך, ד"ר שושני, וזו תשובתו:" "ההחלטה בדבר צמצומן של מקצועות הבחירה התקבלה במסגרת תוכנית היעדים, אשר הוצגה לממשלה ולכנסת לפני מספר חודשים. מדיניות זו נועדה להתאים את מגמות הלימוד ותוכניות הלימוד לטכנולוגיה העדכנית ולדרישות המשק והתעשייה. המזכירות הפדגוגית מקיימת בדיקות של תוכניות הלימוד ולהתאמת תוכניות הלימוד למציאות החינוכית המשתנה".
ובנימה אופטימית זו אני מחזיקה לתלמידי ישראל אצבעות שיבוא השינוי המיוחל במהרה.
