לאלה שעדיין לא שמו לב ולאלה שמחכים כי דובר צה"ל יתריע ברשתות השונות, אנו נתונים בתקופת מלחמה. לא לא , אין צורך להיבהל ( או שאולי כן?) ואפשר להשאיר את מסכות המגן עדיין בארון.
בכל יום טועמת ישראל "טעימות" שונות מהמלחמה הקשה – מלחמת הסייבר. השם נשמע כמו שם של סרט פעולה הוליוודי של ספילברג ובעצם גורם לנו לחשוב – האם מציאות החיים שלנו השתנתה והפכה להיות תסריט הלקוח מסרט?
בהתקפה הראשונה פרצו האקרים סעודיים לאתרים רשלניים וחסרי מקצועיות שהחזיקו רשימות של פרטים אישיים וכרטיסי אשראי של עשרות אלפי ישראלים. הפורצים השתמשו בטכניקות פשוטות יחסית והשיגו גישה לנתונים.
בהתקפה השנייה , הותקפו אתרים ישראלים שונים כמו: חברת האוטובוסים "דן", הסנימטק ומערכת עיתון "הארץ". אומנם תוכן האתרים לא שונה ,אך הגישה אליהם נחסמה או הואטה.
בכל הכתבות שמדברות על מתקפת הסייבר ברשת , מצוינים שמות הכינוי של ההאקרים, אך הגיל לא מצוין באף אחת מהכתבות- משמע כי למלחמה הזאת לא צריך להיות מעל גיל 18 בכדי להתגייס אליה ולקחת חלק מהלחימה אלא היום כל ילד עם הידע הדרוש יכול להפיל אתרים ברשת.
ההתקפות גרמו לתושבים מעט להילחץ: שום מידע אינו חסוי יותר וכנראה שום מערכת אבטחה אינה מגנה מפני פריצות לאתרים. אנשים שרק לאחרונה החלו לבטוח במערכת האינטרנטית כנראה ייסוגו מעמדתם ויחזרו לסברה האומרת כי אין נאמן כמו כסף מזומן.
המציאות השתנתה. לא עוד מלחמות של חץ וקשת או חרבות או אף טילים הנשלחים ממדינה למדינה. העולם הפיזי מעביר את עצמו כמו כל תחום למרחב האינטרנטי. האינטרנט הפך לחזית המלחמה. לאור מצב זה חל ביקוש אדיר למקצוע אבטחת המידע. מכללות רבות קמות וקורסים רבים נפתחים לתת מענה למלחמה שמי יודע אולי תחריף עם השנים.
האם זה מה שהתכוונו המרצים בכל הקורסים שדיברו על הכנת הלומדים למאה ה -21? האם גם תוכניות הלימודים יעודכנו וילמדו את הלומדים כיצד יש להתגונן במצב שכזה? האם ייועדו שיעורים שלמים על גלישה בטוחה באינטרנט ועל תרבות הגלישה? אומנם משרד החינוך נוגע פה ושם בתכנים אלה אך לאור המצב הקיים כדאי ששיעורים אלה יקבלו דגש רב יותר.
קישור למבחר כתבות בנושא - אתר כלכליסט.
