יום שני, 18 ביולי 2011

הוראה מהסרטים

חישבו על הימים בהם ישבתם בכיתה והמורה הכניסה מקלט טלוויזיה והכריזה בקול רם "רבותי היום נראה משדר" (ככה הן קראו לזה באותם הימים). זוכרים את ההתרגשות?
כתלמידה מאוד אהבתי את מקצוע האנגלית ולכן כל משדר שהוקרן בשיעור עפ"י ספר הלימוד גרם לי להתעורר ולתפוס את המקום בשורה הראשונה שלא אפספס שום משפט. תוכניות כמו Neighbors  ו Here we are גרמו לי להתאהב בשפה עוד יותר ולהבין כי מעבר לשיעורים שאנו לומדים בבית הספר השפה האנגלית היא שימושית לחיים בכלל. הצגת התוכניות הוסיפה מימד נוסף לשיעור- הסצנות היו אותנטיות - לא עוד שינון וחזרה של משפטים אלא ממש סצנות מצחיקות עם דמויות חיות שדיברו את השפה. עכשיו, עשרים שנים אחרי, בכל פעם שאני מציגה סרטון או קליפ לכיתה במסגרת השיעור, נרשמת בידיוק אותה ההתלהבות.
באחד השעורים בקורס  "הערכת טכנולוגיית ידע " עם ד"ר ליאת אייל שוחחנו על יתרונות השימוש בכלים חזותיים בכיתה ובינהם הצגת סרטון בשיעור. היתרונות כמו הוספת גיוון לשיעור, מתן מענה למגוון השונות שיש בכיתה (תלמידים בעלי חשיבה צילומית- חזותית), הצגה ויזואלית של החומר הנלמד,הסרטון משמש כמקור הנעה לתלמידים ועוד היו מאוד ברורים אך עם זאת ד"ר ליאת אייל הסבירה את החשיבות של שילוב מושכל של סרטון בשיעור. הבחירה באיזה שלב להציג את הסרטון (פתיחת השיעור, גוף או סיכום השיעור) צריכה להיות בידי המורה שמעביר את השיעור.
עם כל זאת חשוב לזכור כי שילוב הסרט בהוראה אינו מסתיים בהקרנתו. המורה צריך לתת הנחיות ברורות לפני או לאחר הצפייה, לפתוח בדיון ולהסיק מסקנות (פרופ' סלומון) על מנת שהתוצאה מהצפייה תהיה אפקטיבית ולא רדודה.
פרט אחרון חשוב לא פחות – יש להקפיד ולשמור על זכויות יוצרים!!!
הנה עוד נתונים מעניינים מתוך המצגת שהוצגה בשיעור של ד"ר ליאת אייל-
·         מרצים המשתמשים באמצעי המחשה הינם אפקטיביים ב -43% יותר בהנעה לפעולה, מאשר מרצים שאינם משתמשים באמצעי המחשה.
·         אנו מעבדים תצוגה ויזואלית 60,000 פעמים מהר יותר מטקסט.
·         באמצעות גרפיקה ניתן להסביר דברים מורכבים ב -40% פחות זמן.
·         בסקר שנערך בארה"ב בשנת 2001 עולה כי 80% מהחברות והארגונים במגזרים הפרטים והציבוריים עושים שימוש בסרטים כחלק בלתי נפרד מפעילות ההדרכה שלהן .

יום ראשון, 10 ביולי 2011

לוח חכם- מה עושה אותו כל כך חכם?

באמצע השנה שעברה, מנהלת בית הספר הודיעה לי חגיגית שמתקינים לי לוח חכם בכיתת האנגלית.באמת תוך פחות משבוע הוא עמד, זקוף וחדש על הקיר,מולו הותקן מקרן שיורד מהתקרה ומחשב חדש (כן כן עם אופיס חדש והכל...) עמד לו בצד בכיתה. באותו הרגע חשבתי לעצמי - הנה הזדמנות להוסיף מימד נוסף לשיעורים. כל שיעור יגובה במצגת , סרטון או משחק שיתרגל או ימחיש את החומר הלימודי. התלמידים קיבלו את הבשורה בשמחה  וההתרגשות הייתה גדולה. תלמידים שהרבו לצאת לשרותים באמצע השיעור פתאום שינו הרגלם ונשארו במשך כל השיעור בכיתה. הייתי בעננים!!!
בתחילת הסמסטר הנוכחי, סמסטר ג', ד"ר אתי כוכבי הציגה לנו את הסילבוס של הקורס "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות" על גבי הלוח החכם ונדהמתי. וואהו יש עוד כל כך הרבה ללמוד על השימוש בלוח. המצגת (נבנתה באמצעות תוכנת הactiveinspire) הייתה כמו מופע קסמים שרק רציתי לראות מה יבוא ומה יופיע בהמשך.
במשך השבועות הבאים חיכיתי לשיעורים האלה אך עם הזמן התחלתי לאבד עניין במצגות שהוקרנו על גבי הלוח החכם. כתוצאה מסקרנות ערכתי חיפוש באנטרנט על מנת לקרוא עוד ולהבין האם בעצם הלוח החכם תורם ללמידה בכיתות? האם הוא אטרקציה ראשונית שתאבד את אטרקטיביותה בהמשך? הנה ממצא שגיליתי ומאוד הזדהתי עימו: עפ"י מאמר שפורסם בפורטל מס"ע ע"י עידית אבני, אברום רותם ואביבה בן חפר (2010) השימוש בלוח החכם הופך את סביבת הלמידה  לחדשה ועדכנית המשנה את פני ההוראה אך עם זאת השילוב עם ההוראה הפרונטאלית , שכן אם מנצלים את יתרונותיה הרבים, יכולים להשפיע על מגוון גדול של צורכי לומדים.הוראה מסוג זה מזמנת אופני למידה עדכניים המקדמים חשיבה, ומצריכים מהמורה ומהתלמידים לנהל דיאלוג תוך כדי אינטראקציה בין התלמידים לחומר הנלמד, בין התלמידים בינם לבין עצמם ובין התלמידים והמורה. המפתח להצלחה הוא דרכו של המורה כמנהיג, המנווט את ההוראה ומנהל את הכיתה ואת השיעור בדרך מושכלת ומיטבית. אם כך הלוח החכם הינו תוספת רעננה המביאה את בתי הספר להתקדם למאה ה-21. בעזרתו ניתן לשדרג את השיעורים ולנהל דרכו את מהלך השיעור בצורה אינטראקטיבית להצגת החומרים הנלמדים. אך האם זה הופך אותו לחכם או שבעצם המשתמש - המורה הוא זה שצריך לעשות שימוש מושכל "במכשיר" ולתכנן שיעור שיענה על צרכי התלמידים. וזה מחזיר אותי לכותרת הבלוג- הלוח הוא בעצם תוספת מעניינת לשיעור אך מי שבעצם החכם הוא המורה!!
 קישור למאמר - רנסנס ההוראה הפרונטאלית בנוכחות לוח אינטראקטיבי, וגם בלעדיו

יום ראשון, 26 ביוני 2011

סמסטר ג' יוצא לדרך....

שלום לכולם
סמסטר ג' יצא לדרך לפני כשבועיים, עפ"י המערכת שקיבלנו הקורסים אמורים להיות ישומיים יותר ופחות תיאורטים. יש!!! סוף סוף מתחילים לפתח יחידות - דבר שלשמו נרשמתי ללימודים במכללה.
שנת הלימודים תשע"א מסתיימת בסוף השבוע הנוכחי וכמו בכל שנה שוב אני עושה חשבון נפש מה יכולתי לעשות טוב יותר או לשפר לשנה הבאה.בתור מורה לאנגלית אני חייבת להתוודות , זה לא סוד- עבודת ההוראה הופכת קשה משנה לשנה. מקצוע האנגלית כבר לא אטרקטיבי כמו בשנים עברו. נדמה כי חשיפת התלמידים לשפה האנגלית פוחתת בעיקר בשל כל גל עליית המוסיקה המזרחית. השפה האנגלית הופכת משנה לשנה להשמע כמו יפנית, משהו מאוד רחוק. לא משנה כמה שירים אשמיע להם בכיתה, אתרים מהנים שאשלח לתרגול, משחקים שאשחק איתם בכיתה, תמיד בהפסקות כשאשמיע דיסק הם יבואו וישאלו אם אוכל להשמיע זמרים כמו עומר אדם, קובי פרץ וכו'.
בתור מורה במערכת החינוך , אני חייבת להיות צמודה לתוכנית הלימודים. מדברים איתנו על חינוך שונה, למידה דיפרנציאלית, למידה חווייתית אבל כמה חוויתית כבר חוויית הלמידה יכולה להיות אם כל הזמן מצפים ממך למסור דוחות של מיפויים מדוייקים לגבי התקדמות הכיתה?! מיצ"ב , מיצ"ב ועוד פעם מיצ"ב זו מילה שמנחה אותנו די הרבה.האמת באיזה מקום אני מרגישה שהתלמידים מותשים מכל העומס אך לצערי אין לי ברירה אלא לפעול כמצופה ממני. יאיר לפיד התייחס לבעיה זו בטור שבו הוא כותב מידי שבוע במוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות, כבעיית אי אמון גדולה שקיימת במערכת החינוך:"זו מערכת שאין לה אמון.אין לה אמון במורים, ואין לה אמון בתלמידים, ואין לה אמון בעצמה".המערכת בודקת כל הזמן את תפקוד המורים ואנחנו המורים בודקים את תפקוד והבנת התלמידים בחומר בתצורה של מבחנים, עבודות, מבחנים מסכמים ולבסוף בציון שמתנוסס על גבי תעודת הסיום. עוד הוסיף לפיד כי הצבא בשונה ממערכת החינוך תובעני יותר שמאמין באפס הקלות. התוצאות הן שונות לגמרי- החיילים שבעבר היו תלמידים שבכו על מר גורלם אצל היועצת בביה"ס מרגישים מסוגלים ורובם עוברים את החוייה בהצלחה רבה. אז מה אנחנו המורים מפספסים?? השינוי חייב להעשות. אולי מישהו שיושב שם למעלה במשרד החינוך יתעורר כבר ויגרום לשינוי??
"בעיה של אמון" , יאיר לפיד מתוך מוסף שבעה ימים של ידיעות אחרונות שפורסם בתאריך 17/09/2011

יום שישי, 27 במאי 2011

אז מה אתם? מהגרים או ילידים?

לפני כחודש קראתי טור בעיתון "לאישה" ושם הכותבת סיפרה על הבת שלה בגיל חטיבת הביניים שבקלות יכולה לתפעל את האייפון , לגלוש באינטרנט ושם למצוא ולהוריד כל דבר בשניות , לצ'טט בפייסבוק, מסנג'ר וICQ עם כל החברים, לערוך מצגות מרשימות אבל לא מסוגלת לתפעל מטאטא ויעה!!!!
האמת , לא ידעתי אם לצחוק או לבכות.
האם כל החשיפה לטכנולוגיה הבלתי נמנעת הזו גורעת מילדינו מיומנויות פשוטות ובסיסיות??
כמי שגדלה "בשכונה" ,כמו שקראנו לזה בעבר, האינטראקציה בין הילדים הייתה הכרחית: דיברנו , צחקנו, רבנו והתפייסנו. התקשורת הבינאישית הייתה בלתי נמנעת ואף הכרחית.היום הילדים נולדים אל תוך עולם שונה. ובעקבות כך נטבע המושג "יליד דיגיטלי" ע"י  מארק פרנסקי בשנת 2001. "יליד דיגיטלי" הינו אדם שנולד אל תוך עידן של מחשבים , האינטרנט, סלולרי וכו'.
"הילידים הדיגיטליים"מאופיינים בכמה דרכים: הם תמיד אונליין, סופגים אינפורמציה בקצב מהיר ובעלי יכולות עיבוד נתונים מפותחות. הם חושבים ופועלים במקביל בכמה ערוצים. לעומתם עומדים " המהגרים הדיגיטלים" שלאט לאט מסתגלים ומאמצים את עולם התוכן החדש.סביבה זו אינה טבעית עבורם. אהיה כנה לרגע ואודה כי לעיתים אני מחפשת את השקט ואת הפשטות על פני הטכנולוגיה. אין ספק כי היא הופכת את חיינו לקלים ופשוטים יותר אך מי אמר בהכרח שזה טוב? לעיתים עולה בי ההרגשה כי הפכנו לדור "אינסטנט" שהכל זמין והכל ניתן לנו בקלות וברגע שאנו נתקלים בקושי מתייאשים. מי יודע ,אולי בעוד כמה שנים יהיו קורסים שילמדו כיצד להשתמש בחוט ומחט, מטאטא ויעה. ואולי מי שיצטיין יתקדם לקורס שטיפת רצפות.

קישור למאמר המציג את הנושא באור אחר

יום ראשון, 22 במאי 2011

קונסטרוקטיביזם

אני נשבעת שעד שנכנסתי ללימודים לתואר השני הקונספט- קונסטרוקטיביזם היה מילה שהייתי יכולה למצוא אותה באוגדנית של אוצר המילים למבחן הפסיכומטרי.
מסתבר שהמושג קונסטרוקטיביזם הינו קונספט לימודי לא פשוט כלל "לבליעה". מניסוני כמורה ,על פי מה שלמדתי בתואר הראשון , אני נוהגת להכנס לכיתות ללמד חומר , להסביר את החומר ,לפרק אותו לגורמים וממש להאכיל את תלמידי בכפית, לתת עבודה ליישום ולחכות בשקיקה לשיעור הבא ולראות כמה הבינו את החומר על מנת שאוכל להמשיך לנושא הבא.
ופה במכללה המצב הוא שונה ואף מגיע לרמות גבוהות של תסכול שלאט לאט נרגע. המושג קונסטרוקטיביזם מדבר על הבניית ידע  (construct) שנבנה בהדרגה ע"י הלומד עצמו. הלומד חייב להיות מעורב בתהליך החשיבה כשהוא מנסה לפרש את הידע מחדש ביחס למה שהוא כבר יודע על מנת ליצור ידע חדש ורק כך  להגיע ללמידה משמעותית. עיקר הלמידה במכללה נעשה על ידי למידת עמיתים- אחד מסביר לשני. זה משהו שבהחלט אני יכולה להכניס לכיתה
האם תאוריית למידה זו יכולה להיות מתאימה לכל סוגי הלומדים? ככל שחקרתי את הנושא לא קיבלתי תשובה לגיל הלומדים. המסקנה הפשוטה שהגעתי אליה הייתה שצריך זמן. יותר זמן על מנת להתנסות ולחקור דברים בעצמך ולהיות לומד פעיל יותר. למידה קונסטרוקטיביסטית נפרשת לתקופה ארוכה יותר מצורת הלמידה המסורתית והידועה.אך במציאות הלחוצה שרובנו נמצאים בה, האם יש לנו זמן לכל זה?? אבל זה כנראה נושא לדבר עליו בבלוג אחר.
התמונה ממחישה את ההבדלים בין שתי התאוריות: הוראה מסורתית לעומת הוראה קונסטרוקטיביסטית.
.

יום שבת, 30 באפריל 2011

"המורים מסכימים שהטכנולוגיה היא התשובה, אך מהי השאלה?" ד"ר אינה בלאו

פוסט זה נכתב בעקבות השקת ספרם של ד"ר גילה קורץ ופרופ' דוד חן - "תקשוב , למידה והוראה", שנערך ב"מכללה ללימודים אקדמיים" באפריל.
האמת, זוהי הפעם הראשונה שבה אני נוכחת בהשקת ספר בכלל במוסד אקדמי בפרט ואני חייבת לציין כי ההשקה הועברה בצורה עניינית ומרתקת.
ראשית אפתח ואציין כי חברי הפאנל שהובאו ובניהם" פרופ' רפי נחמיאס, ד"ר אינה בלאו , ד"ר הסגל אלון התייחסו לתוכן הספר, לשאלות המחקר שהספר מעלה, לנושא התקשוב , לנושא שילוב הטכנולוגיה עם הפדגוגיה ולשאלות שעלו במהלך הדיון.
אחת הקביעות שהועלתה ע"י ד"ר אינה בלאו הייתה כי הטכנולוגיה היא התשובה למערכת הפדגוגית. קביעה זו מוסכמת ע"י המורים , משרד החינוך , ההורים וכמובן התלמידים שנולדו אל תוך העולם הטכנולוגי. תהליך ההטמעה של הטכנולוגיה בחינוך הינו תהליך שכנראה יקח הרבה זמן להטמיעו. גם בבית הספר שבו אני מלמדת , מסכימות המורות כי שילוב הטכנולוגיה בהוראה הוא הדבר הנכון אך לא כולן מעזות ומוכנות לעבור את התהליך.
אם כך אולי צריך לשנות את הקביעה ולשאול שאלה אחרת- המורים מסכימים שהטכנולוגיה היא התשובה , אך האם הם מוכנים לקראתה??

עד הפוסט הבא....
"הבלוגרית"

יום ראשון, 10 באפריל 2011

הנה זה מגיע .....פוסט מס' 2

שלום לכולם.

בפוסט הראשון די פיספסתי את המטרה העיקרית של פתיחת בלוג זה- המטרה לשמה נוצר בלוג זה.
מטרת הבלוג הינה לכלול רפלקציה אישית בכל הנוגע לתהליך הלמידה שלי במכללה עד לסיום התואר. רפלקציה בכל הקשור לנושא התקשוב , הנושאים שילוו אותי בתהליך הלמידה תוך כדי קריאת בלוגים והתייחסות לבלוגים של עמיתי לקורס.
הפוסט הבא- נקודות מעניינות למחשבה שהועלו בהשקת ספרם של ד"ר גילה קורץ ופרופ' דוד חן (ההשקה נערכה בתאריך 4/4/2011 "במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה".)