אז מה אתם? מהגרים או ילידים?

לפני כחודש קראתי טור בעיתון "לאישה" ושם הכותבת סיפרה על הבת שלה בגיל חטיבת הביניים שבקלות יכולה לתפעל את האייפון , לגלוש באינטרנט ושם למצוא ולהוריד כל דבר בשניות , לצ'טט בפייסבוק, מסנג'ר וICQ עם כל החברים, לערוך מצגות מרשימות אבל לא מסוגלת לתפעל מטאטא ויעה!!!!
האמת , לא ידעתי אם לצחוק או לבכות.
האם כל החשיפה לטכנולוגיה הבלתי נמנעת הזו גורעת מילדינו מיומנויות פשוטות ובסיסיות??
כמי שגדלה "בשכונה" ,כמו שקראנו לזה בעבר, האינטראקציה בין הילדים הייתה הכרחית: דיברנו , צחקנו, רבנו והתפייסנו. התקשורת הבינאישית הייתה בלתי נמנעת ואף הכרחית.היום הילדים נולדים אל תוך עולם שונה. ובעקבות כך נטבע המושג "יליד דיגיטלי" ע"י  מארק פרנסקי בשנת 2001. "יליד דיגיטלי" הינו אדם שנולד אל תוך עידן של מחשבים , האינטרנט, סלולרי וכו'.
"הילידים הדיגיטליים"מאופיינים בכמה דרכים: הם תמיד אונליין, סופגים אינפורמציה בקצב מהיר ובעלי יכולות עיבוד נתונים מפותחות. הם חושבים ופועלים במקביל בכמה ערוצים. לעומתם עומדים " המהגרים הדיגיטלים" שלאט לאט מסתגלים ומאמצים את עולם התוכן החדש.סביבה זו אינה טבעית עבורם. אהיה כנה לרגע ואודה כי לעיתים אני מחפשת את השקט ואת הפשטות על פני הטכנולוגיה. אין ספק כי היא הופכת את חיינו לקלים ופשוטים יותר אך מי אמר בהכרח שזה טוב? לעיתים עולה בי ההרגשה כי הפכנו לדור "אינסטנט" שהכל זמין והכל ניתן לנו בקלות וברגע שאנו נתקלים בקושי מתייאשים. מי יודע ,אולי בעוד כמה שנים יהיו קורסים שילמדו כיצד להשתמש בחוט ומחט, מטאטא ויעה. ואולי מי שיצטיין יתקדם לקורס שטיפת רצפות.

קישור למאמר המציג את הנושא באור אחר

קונסטרוקטיביזם

אני נשבעת שעד שנכנסתי ללימודים לתואר השני הקונספט- קונסטרוקטיביזם היה מילה שהייתי יכולה למצוא אותה באוגדנית של אוצר המילים למבחן הפסיכומטרי.

מסתבר שהמושג קונסטרוקטיביזם הינו קונספט לימודי לא פשוט כלל "לבליעה". מניסוני כמורה ,על פי מה שלמדתי בתואר הראשון , אני נוהגת להכנס לכיתות ללמד חומר , להסביר את החומר ,לפרק אותו לגורמים וממש להאכיל את תלמידי בכפית, לתת עבודה ליישום ולחכות בשקיקה לשיעור הבא ולראות כמה הבינו את החומר על מנת שאוכל להמשיך לנושא הבא.

ופה במכללה המצב הוא שונה ואף מגיע לרמות גבוהות של תסכול שלאט לאט נרגע. המושג קונסטרוקטיביזם מדבר על הבניית ידע  (construct) שנבנה בהדרגה ע"י הלומד עצמו. הלומד חייב להיות מעורב בתהליך החשיבה כשהוא מנסה לפרש את הידע מחדש ביחס למה שהוא כבר יודע על מנת ליצור ידע חדש ורק כך  להגיע ללמידה משמעותית. עיקר הלמידה במכללה נעשה על ידי למידת עמיתים- אחד מסביר לשני. זה משהו שבהחלט אני יכולה להכניס לכיתה

האם תאוריית למידה זו יכולה להיות מתאימה לכל סוגי הלומדים? ככל שחקרתי את הנושא לא קיבלתי תשובה לגיל הלומדים. המסקנה הפשוטה שהגעתי אליה הייתה שצריך זמן. יותר זמן על מנת להתנסות ולחקור דברים בעצמך ולהיות לומד פעיל יותר. למידה קונסטרוקטיביסטית נפרשת לתקופה ארוכה יותר מצורת הלמידה המסורתית והידועה.אך במציאות הלחוצה שרובנו נמצאים בה, האם יש לנו זמן לכל זה?? אבל זה כנראה נושא לדבר עליו בבלוג אחר.

התמונה ממחישה את ההבדלים בין שתי התאוריות: הוראה מסורתית לעומת הוראה קונסטרוקטיביסטית.

.